מאגר סיפורי מורשת

שמי אילנה דיין, נולדתי בפברואר 1940 בבית החולים קפלן ברחובות, דור 9 בארץ ישראל.

אני בת הזקונים במשפחה בה 7 אחים ואחיות, כשאמי הייתה בהריון איתי המליצו לה לעשות הפלה, מכיוון שלא הרגישה טוב הרופא לא יכל לטפל בה, נתן לה כדורים והזמין אותה לעוד שבועיים. לאחר שבועיים הבריטים סגרו את בית החולים ואז אמי החליטה לא לעשות הפלה.

מיום הולדתי השפע זרם בבית, ההורים רכשו מסעדה והרוויחו יפה.

מכל האחים אני הייתי היחידה שחגגו לה בת מצווה.

גדלתי בשכונת שעריים ברחובות, למדתי עד כיתה ח׳ בבית הספר תחכמוני. בשנת 1954 עברתי לקיבוץ כפר רופין למדתי, עשיתי בגרות וחזרתי לרחובות.

בשנת 1956 הכרתי את יוסף דיין, הייתי בשבת אצל חברה במחנה תל נוף, היא דאגה לי לטרמפ ויוסף דיין היה הנהג.

התגייסתי לצבא בשנת 1957, שירתתי בקצין העיר רחובות, תפקידי היה להודיע למשפחות החיילים שבניהם נפצעו או נהרגו.

מאחר ולא הייתה עבודה ברחובות עברתי בשנת 1959 לעבוד בכור האטומי בדימונה, יוסף דיין עבר לעבוד איתי.

בשנת 1961 יוסף ואני התחתנו באולם נוגה, אולם של חיילים.

משנת 1962 עד 1987 עבדתי בסוכנות היהודית במחלקה להתיישבות.

בשנת 1963נולד תמיר בני הבכור, בשנת 1966 נולד שרון, בשנת 1972 נולדה אורלי ובשנת 1979 נולד טל.

הילדים שלי

ארבעת ילדי היו במעון ויצ"ו.

תמיר: בני הבכור שירת בצבא, השתתף במלחמת שלום הגליל, נשוי, יש לו שתי בנות, תמיר קבלן עצמאי וחי עם משפחתו בלוס אנג׳לס.

שרון: אבא של ליהי, למד באורט, שירת בצבא, נשוי ויש לו בן – יונתן שחקן כדור-יד, חי בגרמניה וליהי לומדת בכיתה ז׳ בבית הספר דרככם בגין, שרון גר בגדרה והוא שותף במפעל לאיפור וסבונים.

אורלי: למדה בתיכון קציר, שיחקה כדוריד בנבחרת ישראל ובצבא שירתה כקצינת ספורט. אורלי חד הורית ויש לה ילדה בת 7, אורלי מאמנת כושר ובעלת מכון כושר בביתה.

טל: בן הזקונים שירת בצבא, עצמאי, נשוי עם שתי בנות ובן.

חגים ושבתות

את כל החגים עשינו אצל אמא של בעלי (יוסף) – בערך 40 שנה. המשפחה של יוסף עלתה מטורקיה בשנת 1948, היו להם מאכלים מיוחדים וטעימים ולאחרונה כל משפחה עושה לבד.

בימי שישי בערב נפגשים כל הילדים והנכדים אצלינו בבית לארוחת שישי.

הזוית האישית

אני וסבתא התחברנו מאוד, הכרתי את סיפוריה של סבתא. אני וליהי נהננו וסיפרתי לליהי את סיפורי.