מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

סיפור חיו של גרשון גרינבלט

אני וסבי בפעילות הקשר הרב דורי
סבי בצעירותו בשדה.
הקמת עיר חדשה בישראל.

סיפורו של גרשון גרינבלט

ילדות והעלייה לארץ

נולדתי ברוסיה בשנת  1952 בעיר בריסט (רוסיה הלבנה) להורי מנייה מרים, למשפחת רובינסון ולאבי שייע ישעיהו. בשנת 1958, בהיותי בן 5, עליתי עם הוריי לארץ ישראל, באנייה מאיטליה, שיצאה מהעיר גנואה. לאיטליה הגענו הוריי ואחותי שרה-סופיה, ברכבת מפולין. משם היה מעבר, בו המתנו חודש ואחרי רישום העלו אותנו על האנייה, שהפליגה לחיפה. מחיפה הועברנו לנצרת -עילית, שהייתה עיר בהקמה. היינו בין משפחות העיר הראשונות . זו הייתה תקופת צנע- חולקו תלושי מזון לאנשים, לא היו אז הרבה אמצעים ורכוש. גרנו בבית שלא היה בו חשמל והיינו משתמשים בעששיות כדי להאיר ומנורה שדלקה באמצעות נפט, כמו כן לא היה מקרר וארגז קרח החליף אותו.

תמונה 1

הילדות בנצרת עילית

באותה תקופה רב ההורים עבדו עד השעות המאוחרות כדי לפרנס, והילדים  היו משחקים בחוץ עד מאוחר. שיחקנו ב"גוגואים" – גרעיני משמש, מחניים, כדור בסיס, כדורגל, כדורסל, רכבנו על אופניים ושיחקנו שחמט. בנצרת עילית החברים היו מהשכונה ואחר כך מבית הספר. במיוחד אני זוכר שבימי שבת אבי היה מכין לביבות תפוחי אדמה עם שמנת ואמי הייתה מביאה לפעמים ממתקים ממפעל הממתקים שבו עבדה.

למדתי בבית ספר יסודי "חרמון" בכיתות א'-ב', רב התלמידים היו עולים חדשים ולא ידעו את השפה העברית. היו דוברי רוסית ורומנית והמורות דיברו עברית ולאט, לאט למדנו את השפה. בכיתות ג'-ח' למדתי בבית ספר "תבור", שנבנה ליד ביתי. כמו היום למדנו: עברית, חשבון, תנ"ך, היסטוריה וגאוגרפיה.

בבית הספר הייתה משמעת חזקה, הייתה תלבושת אחידה: חולצה תכלת מכופתרת בצבע תכלת ומכנס כהה. המורים היו מענישים בעיקר עונשים חינוכיים.

זכורים לי המחנך שלי, שהיה גם המורה לתנ"ך וכעונש נתן לי להעתיק פרקים מהתנ"ך. כמו כן, זכורה לי המורה חנה, שהייתה "אם הבית", שלימדה אותנו לבשל, לערוך שולחנות אוכל ,לפנות אותם ולרחוץ את הכלים. יצאנו עם בית הספר לטיולים, בבית הספר היסודי לטיולים בקרבת מקום ובתיכון למקומות יותר מרוחקים כמו: "מדבר יהודה", שם ישנו באוהלים.

חגגתי "בר מצווה" בגיל 13 – רב לימד אותי את הדרשה, שקראתי בבית הכנסת, ולאחר מכן הייתה ארוחה צהריים חגיגית. קיבלתי מתנות צנועות, לא כסף – כולנו חגגנו באותו אופן.

בתיכון הייתי בנבחרת הנוער בכדורסל ובילינו במסיבות, שרובן התקיימו בבתים פרטיים.

רקדנו ריקודים סלוניים, שמענו מוסיקת פופ, דיסקו, אלביס פרסלי, ביטלס, טום ג'ונס. רקדנו גם בחוג לריקודי עם. היינו הולכים לסרט בקולנוע, לעיתים נדירות, היחידי שהיה בעיר. הקשר בינינו החברים היו המפגשים פנים אל פנים, היה רדיו וכך התעדכנו ושמענו שירים. טלוויזיה לא הייתה, אבל באותה תקופה זה לא עניין אותנו.

תקופת הצבא והאזרחות

התגייסתי לצה"ל בגיל 18, ל"צנחנים" ושירתתי ב"גדוד 890". השתתפתי ב"מלחמת יום הכיפורים", שם הייתי חלק מחולייה של "ציידי טנקים", שעשתה זאת בעזרת נשק נ"ט (נגד טנקים). אני זוכר את התחושה בארץ, היה פחד, חוסר וודאות כי הופתענו.

תמונה 2

עבדתי כמאבטח אוניות, מכליות נפט שהפליגו לאירן, לאירופה ולמרכז אמריקה כשלוש וחצי שנים ובהמשך התגייסתי למשטרה.

את לילי ,אשתי ,פגשתי במסיבה בחיפה, היינו חברים שלוש שנים והתחתנו. נולדו לנו שני ילדים: עינת ורועי- הקמנו משפחה ואנו סבתא וסבא לנכדים.

זווית אישית:

מתועד: נהניתי מאוד מעצם הרעיון של המפגש בין הנכד לסבא. נותן לנו כלים לראות ולהבין אחד את השני, למרות פער הגילאים שבינינו, מחבר בינינו ויוצר קשר טוב יותר.

לסיפור המלא ומבחר התמונות בקישור המצורף:

גרשון גרינבלט

הזוית האישית

רז פלאש: ממש נהניתי מהמפגשים המיוחדים שמגבשים את הדור הצעיר עם הדור המבוגר יותר.

גרשון גרינבלט: נהניתי מאוד מעצם הרעיון של המפגש בין הנכד לסבא. נותן לנו כלים לראות ולהבין אחד את השני, למרות פער הגילאים שבינינו, מחבר בינינו ויוצר קשר טוב יותר.

מילון

תקופת צנע
מדיניות צנע הונהגה בישראל בין השנים 1949–1959, וזכתה לכינוי תקופת הצנע. מטרתה של מדיניות כלכלית זו הייתה ליצור שער חליפין יציב וכך לחסוך במטבע חוץ.

ציטוטים

”הקשר בינינו החברים היו המפגשים פנים אל פנים“

הקשר הרב דורי