מאגר סיפורי מורשת

שמי יוסי, נולדתי בשנת 1939 בבית חולים העמק שבעפולה להוריי. גדלתי בקיבוץ מרחביה שבצפון הארץ. מאוד אהבתי את הקיבוץ, הוא היה ממש גדול. הקיבוץ התבסס בעיקר על חקלאות ועל ענפי החי – הייתה לנו רפת ענקית עם מאות פרות, היה לול וכוורת. הקיבוץ היה מלא בשדות ושם גידלנו ירקות מכל הסוגים.

גרתי בבית עם אימא, אבא ואחי עזרא. אבי עבד בעבודות רבות – הוא התחיל בתור חקלאי, לאחר מכן עבר לתחום הבישול והיה במשך 20 שנים האופה של הקיבוץ. הוא גם עבד במזכירות הטכנית, בכל פעם שהתקלקל משהו הוא היה הולך לעפולה ונותן לאיש מקצוע לתקן את הדבר. בנוסף, אבא שלי היה מוציא תעודות זהות לכל נער בקיבוץ שהגיע לגיל שמונה עשרה.

בגלל שגדלתי בקיבוץ, את הארוחות היינו אוכלים בחדר האוכל הראשי של הקיבוץ. בארוחת הבוקר אכלנו בדרך כלל דייסת סולת ופרוסת לחם עם מרגרינה, חמאה או דבש. הכי אהבתי לאכול זיתים. זה היה מאוד נוח שאנחנו לא צריכים לקנות מזון ושהקיבוץ דאג לנו.

בזמני הפנוי אהבתי מאוד לשחק עם חברים מהקיבוץ. שיחקנו בחמש אבנים, ב"דוקים", קלפים, גולות וקפיצה בחבל. גם בבית הספר נהנתי ללמוד חקלאות – למדנו על הגידולים בקיבוץ ואיך לטפל בצמחים. אחרי הצהריים הייתי מבלה בתנועת השומר הצעיר. פעם בכמה חודשים יצאנו לטיולים ומאוד נהנתי. בגלל שלא היו אוטובוסים, נסענו במשאיות. לא היה לנו בבית טלפון ורדיו, כשהיינו רוצים להתקשר למישהו או לשמוע מוזיקה היינו הולכים למזכירות של הקיבוץ. בסופי שבוע הייתי מטייל עם המשפחה סביב הקיבוץ ולפעמים בגבעת המורה והיינו מסתובבים ורואים את הכלניות. כשהגעתי לגיל 13 חגגתי בר מצווה. לא חגגתי לבד, משום שבקיבוץ היה מנהג שבו כל שנה עושים מסיבה אחת גדולה לכל הילדים שחוגגים בר מצווה באותה השנה. המתנה שהקיבוץ העניק לכל חתן בר מצוה שחוגג 13 הייתה שעון יד.

צבא ונישואים

בגיל 18 התגייסתי לצנחנים ועברתי קורס צניחה, בקורס צנחתי 6 צניחות יום וצניחת לילה אחת. אחרי שחרורי מהשירות הסדיר שובצתי בתור מפקד מחלקה במילואים בגדוד צנחים. אחרי 4 שנים קודמתי לסגן מפקד פיוגה ולאחר 4 שנים מוניתי למפקד פלוגה וקיבלתי דרגת רב סרן. השתתפתי במלחמות רבות: "ארץ המרדפים" בבקעת הירדן במלחמה נגד מחבלים שחדרו מירדן.

במלחמת ההתשה שירתתי לאורך תעלת סואץ, ספגנו הפגזות כבדות. ובקרבות ברמת הגולן. בנוסף, השתתפתי גם במלחמת שלום הגליל.

כשהשתחררתי מהצבא הסדיר עבדתי בחקלאות בקיבוץ. בשנת 1966 התחתנתי עם בת זוגתי תרצה, אותה הכרתי כבר מבית הספר היסודי. יחד עברנו לדירה בגבעתיים ולאחר מכן לדירה בכפר סבא. אחרי הנישואים עבדתי כמדריך גדנ"ע וכעבור 3 שנים עזבתי את הקיבוץ והצטרפתי לחברת מוטורולה. הייתי ממייסדי החברה בארץ ישראל ועבדתי שם במשך 30 שנים.

ביחד עם תרצה גידלתי שלושה ילדים נפלאים: איילת, מיכל וירון. כיום אני גר בכפר סבא, סבא לעשרה נכדים מקסימים וחמודים.

הזוית האישית

סבא יוסי: נהנתי מאד מתכנית הקשר הרב דורי ומהאפשרות שיכולתי לספר את סיפורי לעמית נכדתי.

עמית: שמחתי על ההזדמנות ללמוד על הסיפור של סבא יוסי ונהנתי מאד.