מאגר סיפורי מורשת

שמי אליהו בוחניק, נולדתי בישראל. אני משתתף השנה בתכנית הקשר הרב דורי באיילת השחר, מבוא הגליל. ספרתי לנכדתי את סיפורה של סבתא שלה.

סבתא דיזי שלי

"סבתא שלי, דייזי נולדה בתוניס למשפחה יחסית אמידה ועברה את פלישתם של הגרמנים לתוניס בתקופת מלחמת העולם השנייה.

"מלחמת העולם השנייה נפגעו יהודי תוניסיה עקב שיתוף הפעולה בין משטר וישי וגרמניה, אולם המצב הפך נואש באמת בנובמבר 1942, כאשר גרמניה הנאצית תפסה את השלטון בתוניסיה, באופן ישיר במקום ממשלת וישי ששלטה במדינה עד אז. בתוניסיה חיו אז כמאה אלף יהודים, ומיד עם הכפפתה של תוניסיה לשלטון הנאצי הישיר הם חויבו לענוד את הטלאי הצהוב והחל התהליך הרגיל כלפי היהודים, כפי שהתנהל גם באירופה. בתוך כחצי שנה, עד שחרור תוניסיה מידיהם הספיקו הנאצים לשלוח כ-5,000 יהודים למחנות עבודה ו-160 יהודים נשלחו לצרפת ומשם למחנות הריכוז. הנאצים אף הספיקו להקים יודנראט מקומי, לקחו בני ערובה, החרימו את רכוש היהודים והטילו על הקהילה עונשים כספיים כבדים. הקהילה נדרשה לספק את צורכי הצבא הגרמני, ובית-הכנסת הגדול בבירה תוניס הפך למחסן גרמני ואורווה לסוסי הצבא הנאצי. יהודים רבים נורו למוות בבתיהם, הומתו בצעדות מוות, רעב, מחלות והפצצות. למזלם של היהודים נקטע תהליך המוות בתוניסיה בראשיתו במאי 1943, עם שחרורה של המדינה מידי הנאצים". (ויקיפדיה)

"סבתא התחתנה בשנת 1955 היא וסבא עשו עלייה לארץ ישראל. סבא יצחק שכולם קראו לו, ז'ק בוחניק, היה מתנועת בית"ר. חברי התנועה עזרו להעלות יהודים לארץ ישראל, עזרו ליהודים להגשים את החלום שהיה משאת נפשם".

קריית שמונה

"בו' בטבת תש"י, 26 בדצמבר 1949, הוקמה קריית שמונה כמעברה על אדמות הכפר הערבי "אל-ח'אלצה", שתושביו נמלטו במלחמת העצמאות. בתחילה נקראה העיר "קריית יוסף" על שמו של יוסף טרומפלדור. בהמשך הוסב שמה ל"קריית שמונה" על מנת להנציח גם את שאר חברי תל חי שנהרגו באותה תקופה, בהם חמישה נוספים שנהרגו בקרב על תל חי במאורעות תר"פ (בנימין מונטר, דבורה דרכלר,שרה צ'יזיק, יעקב טוקר וזאב וולף שרף) ושניים שנהרגו מספר שבועות לפני כן (שניאור שפושניק ואהרון שר).

בשנת 1951מנתה אוכלוסיית קריית שמונה כ-5,000 תושבים וב-1983 15,000.בשנת 1953 היא הוכרה כמועצה מקומית, ובשנת 1974 הוכרזה כעיר. בשנים הראשונות הגיעו לעיירה עולים מתימן , מרומניה ובהמשך הגיעו אליה עולים רבים מצפון אפריקה." (ויקיפדיה)

הקטיושה שנפלה לביתה של סבתא דיזי

בשנת 1979 בזמן מטחי הקטיושות הכבדות על קריית שמונה, בשעות הערב, היה מטח של כ – 40 קטיושות שאחד מהם כוון לעבר שכונתה של סבתא דייזי סבתא שלי. הקטיושה נפלה על פתח מילוט של מקלט, סבתא רצתה לראות את הנפילות של הקטיושות ואז דודי אליהו משך אותה לכיוון חדר הביטחון ואחד הרסיסים של הקטיושה נכנס לתוך הבית בדיוק במקום שבו עמדה סבתא דייזי.

הזוית האישית

החוויה הייתה חוויה נהדרת, ללמוד ולחקור עוד על המשפחה, לעבוד ביחד, וללמוד סיפורים חדשים שאיננו ידענו.