מאגר סיפורי מורשת

שמי ג׳ורג׳, נולדתי במשפחה מעורבת ברומניה המערבית (טרנסילבניה). אימא שלי, זיכרונה לברכה, שרדה את מלחמת העולם השנייה. הייתה הונגריה נוצריה ולא דתיה אשר עבדה במפעל לייצור טקסטיל בתקווה שהקומוניזם הוא העתיד. אבא שלי, זכרונו לברכה, שנולד במשפחה של חסידי ויזניץ, חזר לאחר שחרור ממחנה טרזינשטדט לבית הרוס. אשתו הראשונה נרצחה באושוויץ.

אבן דרך ראשונה בחיי היא כשהייתי בכיתה א' או ב', ושאלתי את הוריי ״האם אני רומני?״ הם ענו לי שלא, למרות שלא ידעו אם כן. בגלל שאבא שלי יהודי ואמי נוצריה, החלטנו שאני אחליט אם אני יהודי או נוצרי כשיגיע הזמן. לקח לי בערך חמש עשרה שנה כדי להבין שאני לא רומני וגם לא קומוניסטי ואפילו לא נוצרי, וגם לא ממש הונגרי. למרות שלא כל כך ידעתי מה זה יהדות ולהיות יהודי, הרגשתי שזה מה שמשך אותי.

אבן דרך שנייה בחיי הייתה כשהתחתנתי עם בחירת ליבי, אולגה. נולד לנו ילד בשם אבי. כשסיימתי את לימודי התואר השני שלי, מימשתי את מתנת הוריי אשר איפשר לי ולאולגה ביקור קצר בארץ ישראל כדי לבדוק את הרגש שלי, שהתחיל להתפתח, ולחדש את הקשר עם רוב הקרובים מצד אבא אשר עלו לארץ לפני כן. שנת הביקור הייתה 1974.

אבן דרך שלישית בחיי הייתה, בנוסף לחוויות השונות והמרובות, שלאחר הביקור התעוררה שאלה של האם לעלות ארצה ואם כן, אז מתי? עד שהחלטנו בעד העלייה והוצאנו את החלטתנו לפועל לקחו עוד כתשע שנים. בזמן זה בחורף כבד של 1976 נולדה לנו בת בשם רחל.

אבן דרך רביעית ואחרונה בחיי היא שלאחר העלייה, לקח לנו כשנתיים סוערות עד שיכולנו להתבסס בארץ. חיזוק השורשים באדמת הארץ מעשית התחיל במחצית השנייה של שנות השמונים במאה הקודמת בירושלים. שם רכשנו את הבית הראשון, אבי ורחל יצאו לצבא, והתקבלנו כיהודים גם לפי ההלכה. אפשר היה לסכם שהמעגל נסגר.

סבא ג׳ורג׳ 

למצגת קבוצתית של פעילות התכנית:

הזוית האישית

סבא ג'ורג': בשבילי זו הייתה חוויה אדירה, לעבוד ביחד עם אוריצ'קה החמוד והיקר ולהעביר חלק מהסיפורים שלי, שלא היינו מדברים עליהם בצורה מסודרת. כפי שנעשה במסגרת של משימה זו. ואני מאחל לו חיים מלאים בחוויות, באושר ובריאות והצלחות.