מאגר סיפורי מורשת

שמי שולה, אני משתתפת השנה בתכנית הקשר הרב דורי, סיפורי הוא על סיפור העלייה שלי והסתגלות בארץ.

עליתי לארץ מטוניס בשנת 1961 בגיל 11. אבי היה מנהל חשבונות ואמי הייתה תופרת. המשפחה שלי פחדה לגור בתוניס כי היינו שלוש בנות ושני בנים,על כן החליטו ההורים לעלות לארץ ישראל. אני פחדתי לעלות לארץ, כי לא ידענו מה יעלה בגורלנו.

הגענו עם אוניה ממרסיי שבצרפת לנמל חיפה. השיט באנייה לא היה קשה במיוחד כי הייתי עם משפחתי. כשהגענו נשלחנו לגור בעפולה. התאקלמנו די במהירות, התחלנו להסתגל וללמוד עברית בבית הספר. בתוניס דיברנו רק ערבית וצרפתית, לא ידעתי עברית לפני שעליתי לארץ. לאט לאט למדנו את השפה ופגשנו חברים, והיה מאוד טוב ונחמד. אימא נשארה באותה העבודה ואבא עבד ב׳תנובה׳.

חגגנו חגים עם המסורת של הטוניסאים: שפע מאכלים ועוגיות, מקרודים ועוגיות יויו ספוגות בדבש. המאכל האהוב עליי בפורים היה העוגיות של החג. ואני עדיין מתגעגעת לדודתי. לסיכום: העלייה שלנו הצליחה, כל הילדים נישאו ונולדו להם ילדים צברים בארץ ישראל.

הזוית האישית

הנכד פלג: היה לי מאוד כיף לפגוש את הסבתא שלי ולעבוד ביחד איתה אני מאחל לסבתא שלי שהיא תבוא לפעילויות איתי ועם אח שלי והאחיות שלי ושתמשיך להנות עם הנכדים.

סבתא שולה: היה מאוד כיף, מלא תוכן.