מאגר סיפורי מורשת

שמי ציונה סולחמי.

עלינו לארץ מטורקיה בשנת 1949, בטורקיה גרנו בעיר איסטנבול.

עליתי לארץ בגיל שש. במשפחתי היינו אני ואחותי והוריי. היינו במחנות עולים משם העבירו אותנו לעיירת פיתוח שנקראת בית שאן. אני ומשפחתי חווינו קשיים רבים עם עלייתנו לארץ, גרנו באוהלים ובאותה שנה היה חורף קשה עם רוחות וגשמים. אני זוכרת שהאוהל שלנו עף מהרוח החזקה והכל נרטב.

בבית שאן למדנו בבית ספר יסודי באותה תקופה לא היו לימודים מסודרים. בגיל 23 התחלתי לעבוד בבית חולים העמק כאחות במחלקת ילדים. בעבודה זו עבדתי כל השנים עד גיל 60 וכרגע אני בפנסיה.

התחתנתי בשנת 1975 הייתי בגיל 33 והיום אני אמא לשלושה ילידים שני בנים ובת. בתי האמצעית התחתנה עם בחור ממוצע אתיופי ומנישואים אלו נולדו יש להם ארבע בנות. אני טיפלתי בכל נכדותי עד שהן החלו ללכת למעון.

קובץ התיעוד שלי

הזוית האישית

סיפורה של ציונה סולחמי תועד במסגרת מפגשי תכנית הקשר הרב דורי ע"י מעיין סמיין.