מאגר סיפורי מורשת

סבא גיז'ה עלה לארץ מארגנטינה עם המשפחה שלו כולל אבא שלי, לפני 28 שנים. למזלם הם עלו ביחד כמשפחה ולא התפרקו כמו שקורה להרבה משפחות.

הם הגיעו לארץ והיה להם נורא קשה להסתדר. סבא מספר שזה היה כמו להיות נכה, ללא יכולת לדבר או להבין את השפה.

היה קשה למצוא בית ספר לילדים וכמעט שלחו אותם למשפחות אומנות בישראל.

בשנה הראשונה הם חשבו לחזור לארגנטינה אבל לאט לאט הכל התחיל להסתדר. בני הדודים עזרו להם לבנות בית בארץ ולחיות בשקט. תשע שנים אחרי שהם עלו לארץ הבת של סבא וסבתא חזרה לארגנטינה.

כאשר כל הילדים שלהם התחתנו סבא וסבתא מאוד התרגשו והתחילו להיוולד נכדים.

כשאני נולדתי סבא וסבתא נורא דאגו לי, כי הרגשתי לא טוב לא ידעו מה יש לי והייתי בפגייה. לבסוף הייתה שמחה גדולה כשגילו שהייתי פשוט אלרגי לחלב.

הזוית האישית

איתן: מאוד נהניתי לדבר עם סבא שלי ולשמוע את הסיפור שלו. בהתחלה לא מצאתי משהו לכתוב אבל סבא עזר לי ומצאנו ביחד סיפור מהחיים שלו. הייתי רוצה להגיד לסבא שיש לו סיפורים ממש יפים ושבסך הכל הוא הצליח בחיים.