מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

העלייה של סבא רבא מאיר סוקולובסקי

אני ונכדתי נגה
כריכת הספר
סבא רבא שלי, מאיר סוקולובסקי

שמי אילנה רובין, אני משתתפת השנה בתכנית הקשר הרב דורי עם נכדתי ולה סיפרתי את סיפורו של סבא רבא מאיר סוקולובסקי, סיפור עלייה לארץ שהושג בתושיה וברצון העז של סבא רבא.

נוגה מספרת:

סבא רבא שלי, מאיר נולד בשנת 1909, להוריו יצחק-איזיק וחנה (רוזנפלד) סוקולובסקי. היו לו שלושה אחים: דוד נוח, יעקב ושמעון; ושלוש אחיות: עטל, מיכלה ומרימ'קה. אבא יצחק-איזיק היה בן למשפחת עמלים, ואימא חנה בת למשפחת למדנים ורבנים.

מאיר נולד בעיירה רוז'ינוי (רוז'אנה) שהייתה אז בפולין וכיום ברוסיה הלבנה (ביילורוסיה). ימי ילדותו עברו בחדר, אחרי זה למד שנה בבי"ס יידישאי ומשם עבר לבי"ס תרבות שנפתח על ידי ההסתדרות הציונית בעיירה, ושפת הלימוד בו הייתה עברית. בבוקר למדו ואחר הצהרים שהו בתנועת הנוער "השומר הצעיר" שהייתה בעיקר תנועה ציונית-צופית, והפעילות בה הייתה בשפה העברית. בבי"ס תרבות למד שבע שנים, שלאחריהן עבר ללמוד בסמינר ממשלתי למורי דת יהודית בוורשה; אותו סיים בשנת 1928. הוא התקבל כמורה בעיירה אופוצ'נו בבי"ס ממשלתי פולני למען ילדים יהודים שנקרא "שבתובקה" (כי בשבת ביה"ס היה סגור). שש שנים לימד שעתיים בשבוע כל כיתה את תולדות ישראל.

הציונות פיעמה בלבו של מאיר וגברה בו אהבה לעמו הסובל בגולה והרצון להגיע לארץ ישראל, שהייתה תחת שלטון המנדט הבריטי שהגביל את העלייה.

סיפור העלייה לארץ ישראל

בחופשת החורף שהייתה נהוגה אז בבתי הספר, יצא מאיר לוורשה לבקר קרובים. בבית הקרובים מצא עיתון יומי וקרא בו כי מי שסיים באותה שנה 1934 את לימודיו בבי"ס תיכון או בסמינר הממשלתי בוורשה, יכול להגיש בקשה להתקבל כתלמיד באוניברסיטה העברית בירושלים ולקבל סרטיפיקט (רישיון עליה לארץ) מאת ממשלת המנדט. מאיר ניגש מיד למשרדי הקהילה, ושם נאמר לו שמאחר וחלפו שש שנים מאז סיים את הסמינר ושש שנים הוא כבר מורה, ייתכן שלא יקבל רישיון עליה כי לא יאמינו שהוא רוצה ללמוד; אלא מבקש רישיון עליה לשם כניסה לארץ. לפיכך המליצו לו לגשת ישר למנהל הסמינר, ד"ר טאובר, כדי שייתן לו מכתב שחשקה נפשו בלימודים באוניברסיטה העברית. מאיר ניגש למזכירה של הסמינר שאמרה לו שהמנהל נמצא בחופשה כמוהו, ונמצא בבית הבראה מחוץ לעיר. מאיר החליט לחפש  אותו, מצא אותו, קיבל את ההמלצה הנדרשת, חזר אל מזכירות הסמינר ושם החתימו לו את המכתב בחותמת הסמינר. מאיר שלח את המכתב בדחיפות לירושלים. כעבור יומיים קיבל תשובה שרישיון העלייה יעמוד לרשותו אחרי שישלם 10 לירות שטרלינג דמי ערבון שילמד שנה באוניברסיטה, ו- 7 לירות שטרלינג דמי לימוד שנתי. הוא עשה זאת וכעבור יומיים היה בידו הסרטיפיקט.

כעבור שנה רצה אחיו הבכור, שהיה גם כן מורה, לנהוג כך; אך הבריטים כבר לא הסכימו לתת רישיון עליה למי שסיים לימודיו בסמינר לפני שנים.

בזמן שנותר למאיר לפני ההפלגה, הוא היה בביתו ברוז'ינוי, ובינתיים החלה שנת הלימודים החדשה. שלטונות החינוך הפולני החליטו כי רק שתי כיתות מקבילות שתאוחדנה לכיתה גדולה יותר יקבלו שעתיים לימודי היסטוריה יהודית. ובכן לימוד כזה הפך לקשה מאוד ובלתי אפשרי. מאיר חשב בלבו כי טוב יהיה אם יבוא המפקח ויראה אותו עם מאה ילדים בבת אחת ויפטר אותו לפני שיגיע זמן הפלגתו וכך יזכה בפיצויים (הוא החליט שעדיף שיפטרו אותו ויקבל פיצויים מאשר שיתפטר בעצמו ולא יקבל דבר). המפקח הגיע לבית הספר וראה שמאיר אינו עושה דבר, והילדים רועשים ופוגעים זה בזה. הוא רתח מכעס ובא לעוד שיעור שלו בכיתה גדולה אחרת, ונוכח לדעת כי המצב דומה. המפקח רץ למנהל ולאחר כמה ימים קיבל מאיר מכתב פיטורים. במכתב נאמר שהוא יכול לערער על הפיטורים לפני ה"קורטוריום", כלומר הדרג העליון במשרדי החינוך הפולניים. מאיר ענה שאינו מערער ורק ביקש לסיים את עבודתו עם תום חודש ספטמבר. התשובה הייתה חיובית, עם תום החודש סיים את עבודתו וכעבור כמה ימים נסע ברכבת לקונסטנצה שברומניה. עלה על אוניה בדרכו לארץ ישראל. כשהגיע ארצה, לנמל יפו, ירד לחוף בהתרגשות רבה ונישק את אדמת ארצו. השנה הייתה 1934.

חלומו סוף סוף התגשם.

ההתיישבות בארץ

כשהגיע לארץ, מאיר למד שנה באוניברסיטה, כפי שהתחייב. במקביל חיפש עבודות מזדמנות שונות כדי להתפרנס. אחרי שנה פנה אליו משרד החינוך של הסוכנות היהודית לשוב להוראה בבתי ספר בארץ (שנת 1935). המקום הראשון אליו נשלח ללמד היה כפר אביחיל שבעמק חפר אשר שכן קרוב לעין עובד, כך שילדי בית הספר היו בני שני הכפרים. היות שמספר הילדים עוד לא היה גדול איחדו שתי כיתות סמוכות יחד. הילדים לא רק למדו, אלא מאיר הכשיר אותם לעבודת האדמה בגינת בית הספר.

עברה שנה והגיעה שנת 1936 ובארץ פרצו המאורעות. בדואים שגרו באוהלים ליד כפר אביחיל התנפלו על המתיישבים בימיו הראשונים של הכפר. מאיר השתתף בשמירת לילה על היישוב ובבוקר יצא ללמד בבית הספר.

היציאה לרוז'ינוי לביקור המשפחה

בשנת 1938 מאיר קיבל קביעות בהוראה והחליט לצאת לפולין כדי לבקר את משפחתו (באותו זמן חיו ברוז'ינוי 5,000 יהודים). הוא שמח מאוד לראות את המשפחה והצטער שאינם יכולים לעלות ארצה ולהצטרף אליו בשל שעריה הנעולים של ארץ ישראל. כמו כן שוחח עם חבריו בקשר להכשרה ועליה אם הדבר יתאפשר, והם טענו שבארץ מסוכן יותר מאשר בפולין, מאחר ובארץ מתרחשות "מאורעות" ונהרגים יהודים. על מלחמת עולם שנייה ושואה שלא הייתה כדוגמתה, לא היה יכול איש לתאר לעצמו.

מאיר הגיע לפולין גם כדי לשאת אישה מבנות העיירה ולהעלותה ארצה. הוא אכן פגש את סוניה מיכנובסקי (הבת של  יוסף ואיטקה מיכנובסקי, ואחות לרוזה, בלומה וגעצל). סוניה ומאיר נישאו וכך הובטחה עלייתה של סוניה לארץ.

שתי המשפחות בפולין ביום החתונה של סוניה ומאיר

תמונה 1

הם לא יכלו להעלות על הדעת שהם יהיו היחידים שיישארו בחיים מכל בני שתי המשפחות ומכל בני העיירה האחרים, שעלו באש בכבשני טרבלינקה על ידי הנאצים.

 24/7/1934 אישור עלייה לארץ של מאיר

תמונה 2

14/10/1938 – אישור עלייה לארץ באנייה פולוניה של סוניה

תמונה 3

התבססות בארץ

מאיר וסוניה התחילו חיים חדשים כמשפחה חדשה צעירה. הם גרו שנה בכפר אביחיל, ובשנת 1939 עברו לתל אביב. הוא לימד בבתי ספר שונים. בי"ס מעורב "נווה צדק", בי"ס "עליה לבנות", בי"ס "אהבת ציון", בי"ס "אוליפנט". בין היתר היה מנהל בית הספר במעברת גלילות הסמוכה להרצליה במשך שלוש שנים; וכן ניהל את ביה"ס "רמת החיל" בתל-אביב, שם עבד כ- 20 שנה.

ספרים שכתב מאיר בשם הספרותי מאיר שגב-סוקולובסקי:

במהלך חייו, מאיר סוקולובסקי-שגב  הוציא לאור את הספרים הבאים (שגב היה שם ספרותי שמאיר פרסם בחלק מספריו):

  •  "שנת בראשית לישראל", (בהוצאת יבנה תל אביב); בו מסופר על מבצעי הגבורה של הלוחמים טרם הכרזת המדינה (דצמבר 1947 עד מחצית מאי 1948). הספר הזה נכלל בין 1,000 הספרים שהעביר בן-גוריון לספרייתו בשדה בוקר.
  •  "שחרור ירושלים", (בהוצאת "יסוד"); העוסק במערכות ירושלים בתש"ח, בשחרור ירושלים בתשכ"ז (מלחמת ששת הימים)
  • "ספר זיכרון לקהילת רוז'ינוי והסביבה", הספר הוצא לאור בשנת ה-15 לשואה וכולל את תולדות העיירה ותכנים נוספים, כמו המצב הכלכלי של העיירה, קטעים על חיי היהודים, תורה ורבנים, תנועות ציוניות ומוסדות חינוך בעיירה, תמונות של התושבים שחיו בה ושמות הנספים בשואה.
  • "מלחמת השחרור שלנו", (בהוצאת משרד הביטחון), יומן מלחמה המתעד מנקודת מבט אישית את ימי מלחמת העצמאות בשנים 1947 – 1949.
  • כתב פרקים ממלחמת השחרור שהופיעו ב"דבר לילדים".
  • פרסם "דפים שבועיים" לתלמידים, במשך שנים רבות, שעסקו בענייני חברה, מדינה, דת ואקטואליה.
  • פרסם חוברות עבודה לחופש הגדול עבור תלמידים בכיתות א' – ח'.

הספר מלחמת השחרור שלנו

תמונה 4

מאיר וסוניה סוקולובסקי (סבא וסבתא רבא) הקימו שבט בישראל: שלוש בנות, עשרה נכדים ושלושים נינים.

אני נוגה לוי אחת מהנינים, השתתפתי השנה בתכנית הקשר הרב דורי עם סבתא אילנה רובין, שסיפרה לי את סיפורו של סבא רבא שלי.

לקובץ הסיפור והתמונות המלא

הזוית האישית

מאוד נהנינו מהתכנית ומתיעוד הסיפור.

מילון

מאיר שגב סוקולובסקי - סופר
היסטוריה של ישראל יישובים- שנת בראשית לישראל מימי מלחמת השחרור מאת מאיר שגב סוקולובסקי - יום ההכרזה ההיסטורית, אנית הפורצים, ההתקפה על כפר סאלד, המערכה על טירת צבי, שיך מוניס, הקרבות על הקסטל, כבוש חיפה, סלמה, כבוש צפת וכו

ציטוטים

”הכל צפוי והרשות נתונה.“

הקשר הרב דורי