מאגר סיפורי מורשת

שמי אנדרס רוט. ביוני שנת 1970, בהיותי בן 17, אחותי קטי החליטה להגר מארגנטינה לישראל. בדצמבר שנת 1970 ההורים שלי ואני החלטנו שאני אלך לבקר אותה בישראל ונרשמתי בתוכנית של הסוכנות ללימוד השפה העברית בארץ. בתאריך 17 לינואר 1971 עליתי על אונייה ביחד עם עוד 165 נערים ונערות מכל דרום אמריקה ויחד עשינו עלייה.

כעבור שלושה שבועות הגעתי לנמל חיפה. זה היה מאוד מרגש כי לאחר שלושה שבועות בים פתאום רואים את הר הכרמל בשעה שש בבוקר מתקרב לנגד עינינו. היה יום סגרירי וגשום ונתן תחושה מעט רומנטית. אני זוכר את התמונה של ההתקרבות ליבשה כאילו בהילוך איטי. כל 165 הנערים והנערות שהגיעו ביחד איתי, ירדנו על ברכינו כאשר ירדנו מהאונייה ונישקנו את האדמה. אחותי קטי חיכתה לי בנמל עם הידיעה שאני עומד ללמוד עברית באולפן באוניברסיטת תל אביב.

בצעירותי

כעבור חצי שנה נרשמתי ללימודי אוניברסיטה לתואר ראשון בסוציולוגיה ומדעי המדינה. באותה עת ההורים שלי שאלו את אחותי ואותי אם אנחנו מתכוונים להשאר בארץ. אמרנו להם שכן, והם החליטו ביחד עם סבתא שלי (אימא של אימא שלי) לעלות לארץ בסוף שנת 1971. סבתא שלי נפטרה בשנת 1983 ואבא שלי בשנת 2012 בהיותו בן 101 שנים. אימא שלי חיה בחיפה והיא בת 95.

במהלך השנים הקמתי משפחה בישראל וזכיתי בשני ילדים וחמישה נכדים חמודים.

הזוית האישית

עמית הנכד: העבודה עם סבא היית מסקרנת ומרתקת. היה לי כיף לשמוע סיפורים של סבא שלי.