מאגר סיפורי מורשת

נולדתי בשנת 1950 בכפר סונדור, שבעירק. בכפר חיו כ- 100 משפחות יהודיות. 

הייתי הילדה  השנייה מתוך תשע אחיות. אבי עבד בחנות מכולת. זו הייתה חנות המכולת הראשונה בשכונת הקסטל ואמי הייתה עקרת בית. בבית דיברנו בשפה הערבית ובבית הספר דיברנו בשפה העברית.

 

עלינו לארץ בשנת 1951 , מכיוון שלא היה לנו טוב שם בעירק וחיינו בפח. לפני שעלינו לארץ ברדיפות היהודים שם, סבי נרצח ונזרק לבור. עד היום לא ידוע מיקומו. אבא שלי נותר יתום מאביו. אז החליטה סבתי לעלות לארץ. היא עלתה לירושלים בשיירת חמורים. מאחר והייתה אלמנה, עשו לה שידוך לרב שלא היו לו ילדים מנישואים ראשונים, היא נישאה לו ועזבה את הבית ועברה לגור עמו בירושלים.

 

 

כך נשאר אבא שלי יתום מאביו שנרצח וללא אמא, שנישאה לרב ועלתה לישראל , לירושלים. סבתא שלו (אמא של אמא שלו), גידלה אותו בסונדור, בעירק.

 

אחרי שהוא גדל הוא התחתן עם אמי. שניהם היו נשואים לפני כן. לשניהם היו אלה נישואים שניים. הוא היה נשוי לבת דודה של אמא שלי והיה להם ילד. אמי היתה נשואה למישהו אחר והיו להם 2 בנות ו3 בנים. אחרי שנפטרו בעלה והילדים שלה, חוץ מבת אחת, היא התחתנה עם אבי (בסונדור).

 

יחד במשפחה החדשה, נולדו להם שם 2 ילדים. בהמשך  השלטונות נתנו להם לעלות ארצה ואמי הייתה אז בהריון. אחרי שהיא ילדה היא היגיעה לעלות למטוס  ולא נתנו לה לעלות. כך אני אחותי ואבי עלינו  לארץ ואימי נשארה שם.

 

גרנו עם סבתי בירושלים ואמי נשארה בעירק שלושה חודשים עם שתי אחיות שלי ובן דודה. רק אחרי שלושה חודשים הם הצליחו להגיע לארץ. אחר כך כשהם עלו ארצה, עברנו לגור במעברות בקסטל. אבא שלי עבד בפיתוח כבישים ואחר כך פתח את חנות המכולת, שהייתה הראשונה בקסטל.

 

אבי עבד במשמר הגבול ובמקביל ניהל את חנות המכולת ונעזר בבני המשפחה. כל פעם אחות אחרת עבדה במכולת. כל אחות עבדה תקופה עד שהתחתנה. בסוף כולן התחתנו. בהמשך אבי נתן את המכולת לאחותי.

 

אני לא זוכרת  את החיים המעברות, אני זוכרת שגרתי בשיכון א', אני זוכרת שאמא שלי הייתה עושה חיטה וטוחנת אותה. מחיטה רגילה הייתה עושה קובה. הייתה לנו גינה מלאה בפירות וירקות, היו לנו כבשים. אבא שלי היה גוזז  להם את הצמר ואמא שלי הייתה מכבסת את צמר. אחר כך הכינו מהצמר שמיכות.

 

כעבור כמה שנים עברנו למצפה הבירה והייתה לנו חווה קטנה, עם פרות, תרנגולות, כבשים, עיזים. לאבא שלי הייתה חנות המכולת, שבה הוא היה מוכר בשר וירקות וגבינות וכל מה שאפשר למצוא במכולת. אמא שלי הייתה עושה גבינות. במצפה הבירה, הכרתי את בעלי. הוא היה שכן שלי והוא היה עוזר לאמא שלי בגינה.

 

אני למדתי בבית ספר אריאל עד כיתה ה' ואחרי שעות הלימודים עבדתי במכולת, סידור זה היה עד שהתחתנתי. יש לי שמונה ילדים והרבה נכדים. עבדתי במשך השנים, בעבודות שונות בטיפול ילדים ובבישול. אומרים עלי שאני מבשלת טוב. נולדתי עם זה. אפילו שאני מרתיחה מים יוצא טעים.

 

הייתי גם עוזרת למטפלת בגן ויום אחד ביקשו ממני לבשל במקום הטבחית. מאז לא הפסקתי לבשל בגן שבע שנים. בישלתי ל-120 ילדים תוך שעתיים כל יום. עד היום, 10 שנים אחרי שעבדתי בגן, פוגשים אותי הילדים שהיו אז בגן ואומרים לי שהם מתגעגעים לאוכל שלי. זה קרה לי עוד פעם,  שביקשו שאחליף טבחית והפכתי להיות הטבחית במקומה.

 

פשוט יש לי כשרון לבישול כנראה.