מאגר סיפורי מורשת

סבתא לילי נולדה בטורקיה בשנת 1939, בעיר אדירנה, לאמא סולטנה ואבא יעקב בכר.

סבתא גרה בבית קרקע עם גינה ועצי פרי עם בריכת דגים ובאר מים, סבתא היא בכורה בין 3 אחיות, דודה קורין ודודה בקי, כולן גרו בחדר אחד. הילדות של סבתא הייתה מאושרת.

השפה המדוברת בבית הייתה – לדינו ובנוסף גם טורקית ספרדית וצרפתית. כיהודים מסורתיים שמרו שבת והיתה להם קהילה גדולה של מתפללים.

סבתא מאד אוהבת לאכול אגריסטדה מרק לבן עשוי מעוף, ביצים וקמח לבן וקינוח אהוב בשם – טישפישטי שעשוי מלחם, אגוזים וסירופ סוכר.

סבתא הלכה לבית ספר ממלכתי טורקי ולמדה בשפה הטורקית, בנוסף למדה סבתא גם בבית הכנסת שם למדה תורה, סבתא למדה לתפור למרות שרצתה מאד ללמוד אנגלית וצרפתית אבל בזמנים ההם היו מחתנים מהר את הבנות והיה חשוב שיהיה להם מקצוע מעשי במידה ותצטרך לעזור בפרנסת המשפחה.

לסבתא היו חברות יהודיות וטורקיות. המשחקים שהם שחקו: קפיצה בחבל, מחבואים ותופסת.

סבתא אהבה מאד לקרוא והייתה בורחת לנהר הטונג'ה שעבר בעיר הולדתה אדירנה, לשבת על שפת הנהר ולקרוא בעיקר רומנים, אחד הספרים שמאד השפיעו עליה היה "חלף עם הרוח".

בשנת 1953, כשהייתה בת 15 הכירה את בעלה לעתיד אלברט – אברהם חלפון. הוא היה מאורס לאישה אחרת, היחסים בינו לבין ארוסתו עלו על "שרטון" והם נפרדו.

סבתא הייתה "שובבה" והוריה דאגו שלא תתאהב בבחור טורקי, לכן הגיס של אלברט הגיע לאבא של סבתא והציע שידוך. אבא של סבתא בהתחלה לא רצה בגלל הפרשי הגיל (13 שנה) אבל סבתא נדלקה וכך הכירו.

ב- 1954 כשהייתה בת 16 התחתנה סבתא עם סבא אלברט, בטקס החתונה היה נהוג להניח צלחת עם דג חי גדול (קרפיון) מקושט בירקות ופרחים והיה נהוג שהכלה תעבור מעל לדג והאורחים היו זורקים על הדג כסף – זו היתה מצווה וברכה לפוריות ושפע. את הכסף שאספו תרמו לעניים, את הדג למחרת החתונה בישלו ואכלו. בזמנים ההם נהגו להביא לחתונה מתנות כגון: מפות, כלי כסף ותכשיטי זהב.

לאחר החתונה עברו סבא וסבתא לעיר קירקלאראלי שהייתה רחוקה מעיר הולדתה, לסבא היה בית מלאכה לייצור כובעי קסקט וסבתא הייתה עקרת בית. לאחר שנה נולד בנה בכורה יהודה והיא רק בת 17.

לימים הוריה עברו מאדירנה לאיסטנבול וסבתא עם סבא ויהודה הצטרפו אליהם. סבא עבד בחנות לחלקי מכוניות וסבתא שהייתה כבר אמא לשני ילדים השתדלה להנות מחיי התרבות באיסטנבול בעיקר סרטים והצגות.

סבתא עלתה לארץ בגיל 25 באוניה מנמל איסטנבול דרך הים האגאי לים התיכון המסע ערך שבוע ימים ובסופה עגנה האוניה בנמל חיפה, אתה עלו גם סבא אלברט, בנה בכורה יהודה שהיה בן תשע ובמהלך השייט חלה בחום גבוה, התנאים באוניה היו קשים ולא נוחים שהינו במחסן שמטרתו היה לאחסן מכוניות. בנוסף גם הייתה איתי ביתי הקטנה רוזה בת השנתיים שהחלפתי את שמה לורד.

עם הגיענו לנמל חיפה קיבלו אותנו אנשי הסוכנות ורשמו אותנו כמשפחת כלפון כאשר במקור אנחנו בעצם חלפון, טעות שלא תוקנה עד היום. רצו לשלוח אותנו לקיבוץ הגושרים אבל אנחנו ביקשנו עיר עם נמל וים כפי שהכרנו מאינסטמבול ולכן הגענו כל המשפחה לעיר הצעירה אשדוד בשנת 1965.

סבתא לילי תלמידת תיכון – שנת 1950 אדירנה טורקיה

סבתא לילי עם אמא סוזן בחתונה – שנת  1954 טורקיה

אבא של סבתא לילי – יעקב -שנת 1940 אדירנה טורקיה טקס הדגים בחתונה של סבתא לילי – שנת 1954 טורקיה

הזוית האישית

היה לי כיף מאוד סבתא לשמוע על הסיפור שלך.