מאגר סיפורי מורשת

שמי הוא אלכס לנדסברג.

נולדתי בשנת 1954 במלבורן אוסטרליה. אבא שלי מאייר לנדסברג הגיע מפולניה לאוסטרליה בשנת 1937 והצליח להביא את אחותו (הדודה שלי) והמשפחה שלה לאוסטרליה כמה חודשים לפני פרוץ מלחמת עולם השנייה.

לאבא שלי היה גם אח בשם ברוך. הוא היה דתי מאוד ולמד בישיבת חסידי גור בפולניה. בשנת 1933 הוחלט להקים ישיבה של גור בירושלים והדוד שלי היה בין התלמידים שנשלחו מפולניה לישראל.

לצערי סבא וסבתא נתפסו ע"י הנאצים ונשלחו לאושוויץ.

מקרה מעניין היה, שאבי החליט לבקר את דוד שלי בישראל והפליג באנייה לישראל בשנת 1953. שם הדוד הפגיש אותו עם מי שהולכת להיות אימא שלי. הם התחתנו בישראל והפליגו חזרה לאוסטרליה.

אימא שלי ברחה מהגרמנים בזמן מלחמת העולם השנייה ובסוף הצליחה להגיע לארץ לפני קום המדינה. בארץ היא הכירה את אבי.

למדתי בבית ספר יהודי במלבורן, אוסטרליה והשתתפתי בתנועת נוער ציוני בסופי שבוע. במסגרת פעולות הנוער שהשתתפנו בהם השתוקקתי לבקר בארץ. שהגעתי לגיל התיכון, בשנת 1969 הציעו לי לנסוע לישראל וללמוד בפנימיית ישיבה תיכונית בפרדס חנה. יתכן שאחת הסיבות הייתה שהייתי נער שובב. במדרשית נועם למדתי וסיימתי בגרות.

אחרי הלימודים חזרתי לאוסטרליה, אבל כבר לא הסתדרתי יותר עם המנטאליות של היהודי הגלותי, לכן חזרתי לארץ כמה ימים לפני מלחמת יום כיפורים בשנת 1973. הייתי אז בן 19. מלחמת יום הכיפורים התחילה שביקרתי בבית הכנסת בפרדס חנה. החלטתי לנסוע לדודה שלי ברמת גן והתנדבתי לעבוד בבית חולים איכילוב. שם טיפלתי בחיילים פצועים במשך חצי שנה.

בזמן הזה, נרשמתי ללימודים באוניברסיטת בן גוריון בבאר שבע והתקבלתי למחלקת הנדסת מכונות. בזמן הלימודים פגשתי סטודנטית נאה במעונות, עולה חדשה מרוסיה בשם לרה. התאהבתי בה מהרגע הראשון. אמנם, היא לא כל כך לקחה אותי ברצינות, היות והייתי קצת שובב והיא פחדה שלא אצליח לסיים את הלימודים.

למרות כל זאת התחתנו וסיימנו שנינו בהצלחה את הלימודים. נולד לנו בן בשם דוד (האבא של כרמל, עדן ודניאל). המשכנו לחיות בבאר שבע. בימים אלו לא היו הרבה הזדמנויות עבודה בבאר שבע ונסענו לבקר את ההורים שלי באוסטרליה לכמה חודשים.

חזרנו ארצה בשנת 1981 אז נהייתי אזרח ישראלי וחזרנו לבאר שבע לשנתיים. התגייסתי לצבא, עשיתי טירונות שלב ב' וגם קורס מכים.

בינתיים עברנו לגור ברעננה ונולדו לנו ילדינו: מיכל וענת, ודוד התחתן עם ענבל. ענת הבת שלנו והדודה של עדן, לומדת היום באוניברסיטת בן גוריון וממשיכה את המורשת.

הזוית האישית

אלכס: ההשתתפות בתכנית הקשר הרב דרי, הייתה לנו חוויה מעשירה מאוד.