מאגר סיפורי מורשת

בסיפורי זה אציג לכם את סיפור העלייה מאתיופיה של אבי חנוך הנוק.

החיים בכפר

אבי נולד באתיופיה בכפר שוואדה ועלה לארץ ישראל בשנת 1984. לפני שהגיע ארצה גדל בכפר והחיים היו נראים אחרת לגמרי. בשונה מחיינו היום בארץ ישראל בימים של אז באתיופיה בית ספר לא היה נגיש לכולם, ורק אם היו לך אמצעים כלכליים יכולת ללכת ללמוד, וזה היה נדיר. לא תמיד הייתה אפשרות ללכת לבית הספר, אבל לפעמים אבא למד בבוקר שעה או שעתיים ולאחר מכן, הייה צריך לעבוד בחקלאות כדי לעזור בפרנסת המשפחה. כמו לכל ילד, גם לו הייתה סקרנות ללמוד, לדעת ולגלות דברים חדשים, ולכן  הוא מצא לעצמו שיטות ללמוד. הוא היה אוסף אביזרים מהטבע כדי לחקור וללמוד, כי לא היו אביזרי למידה אחרים. למשל, היה כותב עם פחמים במקום עפרונות או היה נעזר במקלות כדי לחשב כל מני דברים או כדי לכתוב את שמו.

מסע העלייה

אבא מספר כי מסע העלייה ארצה היה קשה מאד. חצי מהמשפחה שלו כבר עזבה לארץ ישראל וחלקם נשארו איתו. צבא אתיופיה רצה לגייס אותו בכוח, והוא התלבט אם להישאר עם ההורים או לעלות לארץ ישראל.אם לא היה בורח מהצבא ומסרב להתגייס, חייו היו בסכנה. אף על פי שאבא היה חולה מאוד, הוא לא ויתר והחליט לעלות ארצה ולברוח מהצבא המאיים.  אבא דאג לקחת איתו אנשים נוספים למסע העלייה – חברים, ובני דודים שגם היו בסכנה. אותם חברים ובני דודים ברחו גם כן מהצבא שרצה לגייס אותם.

לפני שאבא יצא למסע, הוא קנה לעצמו שעון "סייקו" שישמש אותו לדרך. השעון היה יקר לו מאד, ולא בהיבט הכספי של המילה. אמנם הוא היה צריך להשקיע הרבה ממה שהיה לו כדי לקנות אותו, אך חשוב מכך, הוא עזר לו להתנהל במסע. כדי לעבור את המסע בשלום, היה עליו לתכנן ולחשב את הזמן נכון, למשל פגישה עם אנשים ליציאה לדרך.

אבא לא ויתר על העלייה ארצה למרות כל הקשיים ולמרות הכאב הגדול שכרוך בלעזוב את ההורים שלו. מאז ומתמיד היה בו את החלום והכמיהה לעלות לארץ ישראל, לירושלים.

ההגעה ארצה

אבא הגיע לארץ לעיר עפולה בשנת 1984. בשביל אבא זו הייתה הגשמת חלום שלא תמיד הוא היה בטוח שיתגשם. המסע ארצה היה קשה מאד, ולרגעים היה עלה הפחד לא לשרוד אותו. אבא היה במנוסה מהצבא האתיופי שרצה לגייס אותו, בנוסף לתנאי הדרך הקשים. גם העלייה ארצה לא הייתה ברורה מאליה, כי היה מספר מקומות מוגבל במטוס שחיכה להם. עם כל הקשיים והפחד במהלך העלייה התקווה של אבא הייתה חזקה מאד. אבא מספר שכאשר הוא הגיע ארצה, הוא הרגיש שהגיע הביתה. המסע היה כרוך בניתוק של אבא מהמשפחה שלו הרבה חודשים. אבא מתאר כי המסע המסע קשה גם ככה – תנאי מזג האוויר, הפחד להיתפס והגעגועים למשפחה הקשו עליו ובלילות היה נשאר ער. ההגעה לארץ ישראל גרמה לאבא להרגיש חופשי ולא לפחד יותר. לאחר שהגיע ארצה מצא את בני הדודים שלו, מהם התנתק במהלך המסע בחוסר ידיעה אם יפגשו שוב. המפגש עמם בארץ ישראל מילאה אותו באושר ובהרגשת חופש וניצחון – הגעתי הביתה למרות הכל.

הזוית האישית

אושר הנוק מביא את סיפור עלייתו של חנוך הנוק מאתיופיה, התיעוד התקיים במסגרת תכנית הקשר הרב דורי.