מאגר סיפורי מורשת

נולדי בטריפולי שבלוב בשנת 1940. כשהייתי קטנה, למדתי בבית הספר ואני זוכרת שהייתה חיילת שלימדה אותנו. השפה בה למדנו לא הייתה עברית. זה לא היה בית ספר יהודי אלא בית ספר משותף לעוד תלמידים ממוצא שונה.

בשנת 1959 עליתי לישראל מלוב באוניה עם בעלי אברהם, כאשר הייתי בהריון ראשון.

כשהגענו לישראל ריססו אותנו בספריי מחטא. נתנו לנו אוכל ולקחו אותנו לאוהלים, שם גרנו שלושה משפחות באוהל אחד. לאחר מכן העבירו אותנו לצריפים במושב והתחלנו לחזור לשגרה. אז ילדתי את ביתי הבכורה.

משפט השגור בפיה של זהבה הוא: "מצוה גדולה להיות בשמחה תמיד".

לבנה: למדנו מזהבה תמיד לשמוח גם כשקשה.