מאגר סיפורי מורשת

אמי מרינה, נולדה ב-1965 בעיר נובסיבירסק, עיר מרכזית בדרום מערב סיביר ומספרת על אביה ואימה החורגת.

אמי גדלה אצל אביה ולרי ואשתו ילנה – אמה החורגת. אביה של אמי סיפר לה איך התפרצה מלחמת העולם השנייה, כי הוא היה מבוגר מאוד – נולד ב-1923 ובשנת 1941 סיים לימודים תיכוניים והיה בן 17.

וכן סיפר איך הגיע ולרי ונפצע קשות ברגל, אך ניצל במלחמה וחזר הביתה. הוא סיפר דברים קשים על התקופה של המנהיג סטלין כאשר כל רוסיה הייתה סגורה בפני כל העולם כולו.

הוריה של ילנה היו אנשים עם מעמד – אביה של ילנה היה ראש העיר במזרח הרחוק, ובמשפחה שמרו דורות רבים תכשיט יקר ערך – שעון זהב עם פרחים שעיטרו את המכסה, שסבה של ילנה קיבלו במתנה מן המלכה, בתמורה לשירות אמין במהלך שנים רבות.

כשילנה הייתה בת שבע עשרה פרצה מלחמת העולם השנייה (1941). וילנה נאלצה לנסוע לקרובת משפחה שגרה בסיביר. ילנה נסעה ברכבת, והנסיעה ארכה כארבעה ימים. כאשר נסעה ברכבת, ילנה החזיקה בחפץ מאוד משמעותי – השעון שעבר במשפחה. בהפסקות הרכבת נאלצה ילנהה לקטוף תותי יער כיוון שלא היה לה אוכל. באחת מההפסקות נשאר  השעון במזוודה ללא השגחה, ונגנב.

ילנה הייתה עצובה מאוד. היא הגיעה לעיר גדולה בסיביר והתקבלה לקורס דרמה ושירתה בתאטרון דרמה. הייתה שחקנית מובילה שנים רבות ולאחר שיצאה לפנסיה הייתה מלמדת סטודנטים.

אביה של אמי, עבר המון, לאחר מלחמת העולם השנייה, הוא היה גם במחנות של סטלין ושרד. שנים רבות עבד כצייר בחברת פרסומות, נפטר בשנת 1991, יומיים לאחר שאמי עלתה לארץ. וזהו הסיפור של השעון שעבר מדור לדור אך לא שרד.

הזוית האישית

בעקבות התוכנית גיליתי על משפחתי מידע חדש שלא הייתי מודעת אליו, למדתי על עבר המשפחה, והייתי רוצה לאחל לכולם ללמוד על משפחותיהם בצורה זו גם כן.