מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

סיפורה המרגש של סבתא שרה

סבתא שרה תעוז והנכדה הילה
סבתא שרה והילה ואלבום התמונות של סבתא
סיפור חיים

נולדתי בירושלים להורים שנולדו בארץ.

סבתי עלתה מתימן עם משפחתה בשנת 1881, סבתי ומשפחתי גרו בירושלים במאה העשרים. סבא רבא שלי היה מקובל הוא היה מרפא אנשים בעזרת קמעות מספר קבלה שכתב, איש חכם. סבתי הייתה בגיל 9 כששלחו אותה לעבוד המשק בית אצל אשכנזים. שידכו לה גבר מבוגר וחיתנו אותה צעירה. נולדו לה שלושה בנים שניים נפטרו ממחלה ונשאר לה רק אבי, בעלה נפטר ממחלת ראות, היא גידלה את אבי.

הורי התגרשו כשהייתי בגיל שנתיים. היה הסכם ביניהם שאמא שלי תוכל לראות אותי מידי פעם, היא גרה בתל אביב. התנאי שלה היה שסבתי תטפל בי (אמו של אבי). בהיותי בת שלוש אבא שלי נסע להביא אותי מאמי שגרה בתל אביב. בהגיעו לאוטובוס האוטובוס היה מלא, הוא ביקש מהאחרון שעלה שירד כי הוא מיהר להביא אותי, אבי הכיר את האיש הוא ויתר ואבי עלה.

קרתה תאונה בין האוטובוס לרכבת וכל נוסעי האוטובוס נשרפו ביניהם אבי. היה לי דוד שהמשיך לקחת אותי מידי פעם לאמי. זה לא נמשך הרבה זמן ואז אמי הייתה מגיעה לעיתים רחוקות לראות אותי וסבתי הייתה מחביאה אותי אצל השכנים. מידי שבת סבתי הייתה לוקחת אותי לבקר את הסבא, ותמיד סיפרה בנוכחותו שאמי ויתרה אלי (זה לא היה נכון). פעמיים בשנה הייתה לוקחת אותי לנחלת יצחק ,בית קברות שהאפר של כל נוסעי האוטובוס היה קבור שם, היא הייתה בוכה ולי היה מאוד עצוב וכל פעם ביקשתי שתפסיק.

בהיותי בת 11 פרצה מלחמת העצמאות, גרנו בנחלאות שם נפל פגז על משפחה שלמה, היה מצב של צנע, חילקו מים, נפט, לחם, קמח, גבינה הכל בהקצבה. חברתי ואני לקחנו עגלת תינוק והלכנו לפנות בוקר כשעוד היה חושך להביא פחמים כדי שיהיה במה לחמם ולאפות. למדתי בבית ספר אליאנס, בכיתה ד' נשארתי כיתה כי לא היה מי שיעזור לי, סבתי לא ידעה קרוא וכתוב והייתה נערה צעירה שניסתה לעזור לי (היא נהרגה מפגז). לא היה לו חשמל ולא ברז מים סבתי בישלה בפתיליה ובפרימוס.

ביום הכרזת המדינה היו צועדים ברחובות ירושלים ורוקדים ושמחים. למדתי בתיכון בערב, בבוקר עבדתי כחניכה במשרד האוצר. הייתי בתנועת הנוער העובד והלומד. בטקס יום העצמאות בימ.ק.א ירושלים הופעתי בשירה, היה לי קול מאוד יפה, שרתי הביתה הביתה שושנה דמרי ואז ניגש אליי אחד המפקדים הוא אמר שהוא ידאג שאני אהיה בלהקה צבאית. לא הסכמתי כי לא רציתי להתרחק מסבתי. שרתתי בירושלים קרוב לבית וקיבלתי כל חודש סכום גדול. אחרי 3 חודשים שחררו אותי כי לא היה כסף לצבא, חזרתי לעבוד במשרד האוצר.

בגיל 21 התחתנתי נולדו לי שלוש בנות ובן. יום אחד מתקשרת אליי בחורה ואומרת לי שהיא אחותי ושהיא רוצה לבוא לראות אותי עם אמי לא הסכמתי כי הייתה לי את סבתי שקראתי לה אמא. סבתי גרה אצלי שמונה שנים ונפטרה ביידים שלי. דודי אח סבתי אמר לי שאמי כבר טובה, זקנה ורוצה לראות אותי. שנתיים אחרי פטירתה של סבתי חלמתי חלום שהיא נותנת לי מכתב שאמסור לאמי ושהיא סבתי מוותרת. בררתי את פשר החלום אצל פסיכולוג והוא אמר שפשר החלום הוא שאני צריכה לסגור עניין עם אמי, סיפרתי לדודי שהכיר את אמי והוא נתן לה את הטלפון שלי.

ביום אזכרה של סבתי יצאתי מהעבודה ואמרתי למרכזנית שאני הולכת לאזכרה של אמא שלי. (כך קראתי לה אפילו בתעודת זהות כתוב שהיא אמא שלי), כשחזרתי כעסה עלי מאוד המרכזנית וטענה שאני לא דוברת אמת מאחר ואמי התקשרה, הסברתי לה הכל. אמי הביולוגית התקשרה אליי ואמרה שהיא רוצה לבוא אבל שאני אבוא אליה קודם (אגב היא נישאה נולדו לה 5 ילדים ובעלה נפטר צעיר) בהיותי בת 30 הלכתי אליה כמובן שהופתעתי לראות אישה זקנה כי זכרתי אותה צעירה בתמונות, היא בכתה ואני לא הגבתי כלום. אחרי יומיים לא ראיתי בעין אחת, הלכתי לרופא הוא שאל אם הייתה לי תרומה סיפרתי לו והוא אמר שזה בגלל זה (תיקנו את העין בלייזר). אחרי שפגשתי את הילדים של אמי אחד מהם בא לגור לידי, היא הייתה באה אליי ואליו. הייתה אומרת לי שאצלי היא מרגישה הכי טוב מבין ילדיה, היא מתה ב- 17.9 אבי גם ב- 17.9 בהבדל של שנים.

יש לי משפחה ילדים נכדים נינים שאני מאוד אוהבת, אני מאושרת!

70 שנה למדינת ישראל –

ביום הכרזת המדינה היו צועדים ברחובות ירושלים ורוקדים ושמחים. למדתי בתיכון בערב, בבוקר עבדתי כחניכה במשרד האוצר. הייתי בתנועת הנוער העובד והלומד. בטקס יום העצמאות בימ.ק.א ירושלים הופעתי בשירה, היה לי קול מאוד יפה, שרתי הביתה הביתה שושנה דמרי ואז ניגש אליי אחד המפקדים הוא אמר שהוא ידאג שאני אהיה בלהקה צבאית.

תמונה 1

הביתה הביתה- מפי שושנה דמארי השיר ששרה שרה בטקס יום העצמאות :

תמונה 2

סבתא שרה עם תמונתה מטקס יום העצמאות.

קישור סרטון: סיפורה של סבתא תעוז

הזוית האישית

סבתא שרה: היה לי כייף להיות עם הנכדה הילה בתכנית הקשר הרב דורי. תיעוד הסיפור החזיר אותי אחורה. התכנית גרמה לי להגיע מירושלים מידי שבועיים לקדימה ובשל כך כל הנכדים זכו ושמחו.

הנכדה הילה: היה לי כייף להשתתף בתכנית ולשמוע מפי סבתא את סיפור חייה. זו הפעם הראשונה שאני שומעת מפי סבתא את סיפור חייה.

מילון

פתיליה
פתילייה היא כירה ניידת, הבנויה ממכל דלק נוזלי, בו טבולה פתילה ומעליו מסגרת מתכת. קרוסין הוא הדלק הנפוץ לפתיליות; בישראל הוא מכונה "נפט" אף כי אינו נפט אלא דלק המתקבל מזיקוק נפט. את הקצה העליון של הפתילה מדליקים על ידי גפרור וחומר הדלק עולה בפתילה בשל עקרון הנימיות, מתאדה ובוער. על מסגרת המתכת שמעל מניחים את כלי הבישול. פתילייה היא כירה ניידת, הבנויה ממכל דלק נוזלי, בו טבולה פתילה ומעליו מסגרת מתכת. קרוסין הוא הדלק הנפוץ לפתיליות; בישראל הוא מכונה "נפט" אף כי אינו נפט אלא דלק המתקבל מזיקוק נפט. את הקצה העליון של הפתילה מדליקים על ידי גפרור וחומר הדלק עולה בפתילה בשל עקרון הנימיות, מתאדה ובוער. על מסגרת המתכת שמעל מניחים את כלי הבישול. פתילייה היא כירה ניידת, הבנויה ממכל דלק נוזלי, בו טבולה פתילה ומעליו מסגרת מתכת. קרוסין הוא הדלק הנפוץ לפתיליות; בישראל הוא מכונה "נפט" אף כי אינו נפט אלא דלק המתקבל מזיקוק נפט. את הקצה העליון של הפתילה מדליקים על ידי גפרור וחומר הדלק עולה בפתילה בשל עקרון הנימיות, מתאדה ובוער. על מסגרת המתכת שמעל מניחים את כלי הבישול.

צנע
מדיניות כלכלית שהונהגה בין 1949–1959שבאה לידי ביטוי בהגבלת הרכישה של מזון ומוצרי צריכה.

גדנ"ע
הגדנ"ע הוא מסגרת חסות של צה"ל שאמונה על הפעלת הנוער והכנתו לשירות צבאי. מקום המדינה ועד תחילת שנות ה-90 פעלה המערכת כפיקוד ייעודי שקם כהמשך ועל בסיס מסגרת הגדנ"ע המחתרתית שהפעיל ארגון ההגנה בשנות הארבעים, בה הוכשרו בני הנוער לשירות במסגרות כמו חי"ש ופלמ"ח.

ציטוטים

”"יש לי משפחה, ילדים, נכדים ונינים שאני מאוד אוהבת, אני מאושרת!"“

הקשר הרב דורי