מאגר סיפורי מורשת

שמי דיאנה מזרחי, הוריי הגיעו בשנת 1952 מארץ המוצא עיראק עם אחותי הגדולה ממני בשנתיים. אני ואחותי הקטנה נולדנו בארץ. אני נולדתי בינואר שנת 1952.

בהתחלה כשהגענו ארצה, היינו במעברת עולים, כמו כל העולים שהגיעו מעיראק. לאחר כמה שנים עברנו להתגורר בנוה מונוסון היות ואבא שלי התקבל לעבוד באל-על. היישוב היה מיועד לעובדי אל-על וקרוב לשדה התעופה. את ילדותי עברתי בנווה מונוסון, למדתי בבית הספר היסודי במקום. מקום שכונתי כמו יישוב שבו גרנו, בבית פרטי עם חצר גדולה. היו לנו שכנים טובים וחברי ילדות בשכונה. כמובן שלא היו טלויזיות אז ולא טלפונים. את רוב זמנינו היינו מעבירים במשחקים עם החברות וברכיבה על אופניים בשכונה.

בתיכון למדתי ביהוד הסמוכה לנוה מונוסון במגמת פקידות. לאחר מכן עברנו לרמת גן. שם המשכתי את לימודי התיכון המקצועי במגמת הפקידות והנהלת חשבונות.

כמו כולם התגייסתי לצבא, שירתי בחיל האויר בבסיס חצור. כשהשתחררתי מצאתי בעזרת ידיד עבודה בתעשייה האווירית כפקידה ועבדתי עד יציאתי לפנסיה. בשנת 1976 התחתנתי ונולד בני ערן, בן יחיד, וממנו לשמחתי הרבה יש שלושה נכדים אהובים ביותר.

הזוית האישית

הנכד נועם: היה כיף ללמוד על סבתא, למדתי שהיא יודעת כתב עיוור! זה ממש מגניב. אני מאחל לך המשך חיים הכי טוב שאפשר.