מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

סיפור החיים של סבתא אנה

סבתא ואני כיום
סבתא אנה בילדותה
.

סבתא אנה עלתה לארץ ישראל בשנת 1991, אנה הגיע מברית המועצות, היא נולדה בצפון רוסיה בעיר ארכנגלסק אשר למרגלות הים הלבן. אבא של סבתא שירת באנייה בים הלבן. ההורים של סבתא התחתנו בעיר באקו ועברו לצפון. עד גיל שנתיים משפחתי גרה שם. בשנת 1950 נולדתי והעניקו לי את השם אנה.

בגיל שנתיים העבירו את אבי לשרת בעיר באקו-הבירה של רפובליקה האזרבידג'אן שהייתה חלק של מדינה בברית המועצות. התושבים בבאקו היו מכל הרפובליקות וכולם היו חברים בלי אפליות ובלי אנטישמיות. כל הילדים שיחקו יחד; מחבואים, תופסת, קפיצות בחבל. בבית דיברנו ברוסית, חוץ מסבא שלי (יפים-חיים), שדיבר אידיש ורק ממנו ידענו שקיימת מדינת ישראל. בחנוכה נתן לנו דמי חנוכה ובפסח הלכנו לבית הכנסת (סינגוגה). רק שם מכרו מצות שיצרו אותם במקום. בזכות סבי היכרנו קצת מהחגים היהודים.

תמונה 1

תקופת לימודיי

בית הספר היה שונה מישראל, שם הכיתות היו במספרים. התלמידים הלכו במדים; בנות בשמלה חומה וסינר שחור, ובנים בחליפה בצבע אפור. למדתי שמונה שנים, ביסודי למדתי מקצועות שונים; שפה רוסית, אנגלית, חשבון, גאוגרפיה, היסטוריה. מגיל שש התחלתי ללמוד נגינה בפסנתר בקונסרבטוריון ולאחר מכן המשכתי בתיכון למוזיקה. כשסיימתי תיכון רציתי ללמוד במוסקבה באוניברסיטה. עברתי את כל המבחנים. הייתה רשימה בכניסה של מי שלא התקבל והבנתי שכל מי שלא התקבל היה יהודי. באותו זמן פתחו אוניברסיטה בעיר וורונג' ושם נפגשנו עם כל היהודים שלא התקבלו. כולנו התחלנו ללמוד ביחד  ולגור יחד באכסניה. היינו שמחים ומאושרים.

ניגנתי המון שעות בפסנתר. כעבור חמש שנים סיימתי את האוניברסיטה, נשארתי לעבוד שם בתפקיד מלווה וגם עבדתי בבית ספר מוזיקלי עם מקהלת ילדים.

חזרה לבאקו     

בשנת 1977 הכרתי את בוריס לינצקי ואחרי שנה התחתנו.

סבתא וסבא בצעירותם 

תמונה 2

 

באוגוסט 1979 נולדה לנו בתי האהובה אולגה. חופשה הלידה נמשכה שנה שלמה. אולגה גדלה בבאקו ואמי גידלה אותה, כי אני עבדתי. אולגה למדה בבית ספר בבאקו חמש שנים עד גיל 12.

שינויים בחיים

בשנות ה-80 התחילו שינויים בברית המועצות. כל הרפובליקה רצתה עצמאות. גם בבאקו התחילו מהפכות ואנשים יצאו לרחובות, כיוון שהם לא רצו את השלטון הרוסי. ומאז חשבנו שאם זה יימשך כך לא יהיה עתיד לילדינו. גרנו ליד נמל  צבאי, ובוקר אחד ראינו טנקים בחצר שלנו, אשר שמרו שהתושבים לא ייכנסו לנמל. אנחנו  גרנו בדיוק 200 מטרים מהנמל ופחדנו מאוד. נאמר לנו שמי שרוצה לעלות לספינות ולברוח מהעיר יכולים לעשות זאת במידי. אספנו במהירות דברים יקרים ובלילה עלינו לספינה. בים שמענו קולות ירי. הספינה לא הייתה ספינה תיירים. ישנו על הרצפה. ההפלגה הייתה קשה במשך לילה אחד. בבוקר הגענו לעיר אחרת בים הכספי. בבסיס צבאי נתנו לנו אוכל והעלו אותנו ברכבת למוסקבה. גרנו אצל אחותי מרינה. ביתי אולגה למדה כמעט חודש בבית הספר במוסקבה. ומכיוון שהיה לנו קשה לגור בשני חדרים קטנים ושמענו שהמצב הביטחוני השתפר, החלטנו לחזור לבאקו.

בשנת 1990 התחילה עלייה לארץ ישראל.  אני, הוריי ובתי התחלנו לאסוף  מסמכים. קיבלנו רישיון ליציאה. בינואר 1991 הייתה מלחמה עם עיראק ולכן עלינו רק במאי.

תמונה 3
תמונה 4

העלייה לארץ

בתאריך 2.5.1991  עלינו במטוס ממוסקבה לכיוון ישראל. טסנו בערך שש שעות. כאשר ירדנו מהמטוס התרגשנו מאד. באותו זמן בתי אולגה הייתה ילדה בת 12. היא נכנסה ללימודים בכיתה ו', במשך החודשיים אחרונים. היה לה קצת מוזר, כי לא ידעה עברית והמנהגים היו שונים. אני למדתי שפה באולפן ובמקביל התחלתי לעבוד בתור מנקה בחברת "בזק". הייתי חייבת לפרנס את משפחתי. כך עבדתי קשה במשך שנתיים. כאשר רציתי להחליף עבודה, למדתי קורס מטפלות ילדים והתחלתי לעבוד בתור מטפלת ילדים בגן ויצ"ו, במרכז תל אביב. בגן דיברתי רק עברית וזה סייע לי ללמוד את השפה יותר טוב. לאחר מכן עבדתי כמטפלת בבתים ועד היום אני בקשר עם הילדים וההורים.

 

משפחה חדשה.

בתי סיימה את בית ספר אליאנס, התגייסה לצבא שם שירתה בגשר אלנבי, ועבדה במשטרה בשדה תעופה (ביקורת גבולות). אחרי השחרור טסה לטיול בתאילנד ושם מצאה את בעלה לעתיד.

בשנת 2003 התחתנה עם אבי אסידו הקימה משפחה חדשה. נולדו להם שלושה ילדים: מידן, יונתן ורותם הקטנה. מידן הבכור, יונתן האמצעי ורותם הקטנה בת חמש וחצי. היום אני סבתא מאושרת כי אני הרבה זמן עם נכדיי. אני מאוד שמחה לגור בארץ שלנו.

סבתא אנה איתי ועם אחותי

תמונה 5

 

הזוית האישית

סבתא אנה: נהניתי מאוד להיפגש עם נכדי יונתן, במסגרת הקשר הרב דורי. חשתי גאווה לספר לו את סיפור חיי האישי והמשפחתי, דבר שהסב לי נחת. אני מאחלת לנכדי חיים מאושרים ושיגשים את כל מאווייו.

הנכד יונתן: נהניתי מאוד שסבתא הגיע לבית הספר ולמדתי מהסיפור היכן היא גרה, על ילדותה, נעוריה, לימודיה ועל העלייה והתאקלמותה בארץ. חיכיתי ליום שלישי להיפגש אתה. אני מודה לה על נכונותה באהבה יונתן.

מילון

אנטישמיות
היא המונח המודרני לתיאור תופעה חברתית שלפני המאה ה-19 נודעה בשם שנאת יהודים או שנאת ישראל. למרות הפירוש המילולי של המונח, "נגד השֵמִיִים", דהיינו שנאת כל בני הגזע השֵּׁמִי, אשר עמם נמנים בין היתר היהודים והערבים (על שמו של שם בן נח, על פי ההיסטוריוגרפיה המקראית), המושג אנטישמיות משמעותו שנאת יהודים בלבד, והוא מעולם לא שימש לציון שנאה כלפי עמים שמיים אחרים.

אפליה
אפליה היא מונח סוציולוגי המציין הבדלה בין קבוצות חברתיות שונות, קטגוריות חברתיות או פרטים שונים, הבדלה המעניקה לקבוצה, קטגוריה או פרט מסוימים יתרונות או חסרונות יחסיים בהתייחסות אליהם, מבלי שתהיה הצדקה עניינית לכך.

ויצ"ו
ראשי תיבות באנגלית של ארגון נשים ציוני בינלאומי, Women's International Zionist Organization) הוא ארגון נשים יהודיות בישראל ובעולם.

קונסרבטוריון
בית ספר למוזיקה.

ציטוטים

”"דור לדור יביע אומר"“

הקשר הרב דורי