מאגר סיפורי מורשת

קצת עליי

שמי פולט בלאיש בואנו נולדתי בעיר טוניס שבטוניסיה בשנת 1942 לאמא מרגו (מרגוריט) ולאבא דוד אני הייתי הבת הבכורה במשפחתי ואחרי נולדו עוד 6 אחים כשהייתי בת 8 עברנו לפריז גרנו שם במשך 16 שנים עד שעברנו לישראל בשנת 1969.

היכרות

כשהייתי בת 19 הזמינו אותי למסיבת אירוסים של חברה התביישתי ללכת מכיוון שהיינו באותו הגיל והיא מצאה חתן ואני לא. באותה התקופה היה נהוג להתחתן בגיל צעיר. ובכל זאת הלכתי למסיבה, פאול ראה אותי וניגש לאבא שלי וביקש ממנו אם הוא מרשה לו לצאת איתי הוא אמר לו שהוא בחור אחראי ואפשר לסמוך עליו אבא שלי הסכים.

לאחר מספר שבועות התחלנו לצאת, כעבור שנה וחצי בחודש אוגוסט הלכנו לריביירה בעיר ניס שבצרפת ושם פאול הציע לי נישואים פאול התלהב מכוון שהוא שם לב שאנחנו דומים בשמות לו קוראים פאול (פול בצרפתית) ולי פולט. התחלנו לתכנן את ארבעת האירועים שלנו: מסיבת  אירוסים, חינה, חתונה אזרחית, והחתונה הרגילה.

לאחר מספר חודשים התקיימה מסיבת האירוסים שלנו באולם קטן שבעיר פריז במסיבה היה להקה ששרו בסגנון טוניסאי ואוכל שאמא שלי בישלה כמו מינינה, פריקסה, מגוון סוגי סלטים ועוף בתנור. באמצע המסיבה ערכנו את טקס האירוסים שבו פול שם לי את הטבעת על האצבע ואחרי הטקס היינו מאורסים.

עברה עוד שנה עד שקיבלנו תאריך לחתונה אזרחית בפריז. התאריך היה 24.11.1962  ביום של החתונה האזרחית התרגשתי מאוד לבשתי שמלה מיוחדת ומעיל מעליה בצבע כחול, כשהתחיל האירוע האורחים ישבו בכיסאות ואני ופאול נכנסו ביחד. ראש העיר קיים את הטקס של החתונה בטקס הוא הסביר לנו  איך להתנהג כבעל ואישה, הוא הביא  לנו פנקס שהוא כמו תעודת זהות שרשום שם את תאריך החתונה, ולאחר מכן כל ילד שנולד הלכנו לעירייה והם רשמו את השם שלו בפנקס. החתונה האזרחית התקיימה במשך שעה וחצי , הטקס היה מאוד מיוחד ומרגש.

כעבור שבוע הגיע היום של החתונה בבית הכנסת, לבשתי שמלה לבנה קצרה שהגיעה לי עד הברכיים, הלכנו לספר הוא עשה לי תסרוקת ושם לי פרח על השיער. לאחר מכן, שמתי את השמלה ונסענו לסטודיו לצלם מספר תמונות כדאי שתהיה לנו מזכרת מהחתונה.

אחר כך המשכנו לבית הכנסת, חיכינו שכולם יגיעו ובינתיים הייתי בחדר שבו התארגנתי ולבשתי את שמלתי.  כשנכנסנו צעדנו על שטיח אדום אני נכנסתי ראשונה עם אבי ופאול נכנס שני עם אמו הגענו לחופה וערכנו את טקס החתונה בסיום הטקס, כל האורחים מחאו לנו כפיים ובאו לחבק אותנו שהסתיימה החתונה בבית הכנסת נסענו לאולם והאורחים הגיעו והתיישבו בכיסאות, הפעלנו את הפטיפון ושמנו בו שירים האורחים והמשפחה רקדו אתנו. האירוע היה מאוד מיוחד  ומרגש ולמרות שהיו קצת אנשים הצלחנו לשמוח ולבלות ביחד.

אחרי שבע שנים עברנו לישראל בשנת 1969 ונולדו לנו 3 ילדים, כשהגענו גרנו ברמות מאיר ושם אנחנו גרים עד היום.

הזוית האישית

נהניתי לכתוב ולשמוע את הסיפור של סבתי ולמדנו המון אחת מהשנייה.