מאגר סיפורי מורשת

שמי מרים, אני משתתפת בתכנית הקשר הרב דורי, להלן סיפורי:

בשנים הראשונות להקמת המדינה, עוד בתקופת הצנע, נסעתי עם אמי לביקור אצל סבא וסבתא בסלבוניה אשר בקרואטיה. רציתי לספר על חוויה שנצרבה בזיכרוני מילדותי שמאירה על תקופה בעברי הרחוק מהשנים הראשונות לעלייתנו לארץ.

מלחמת העולם השנייה הביאה שואה על יהדות אירופה. מיליונים נרצחו ושארית הפליטה האלה שחייהם ניצלו בחלקם הגדול היגרו למדינות שונות בעולם. הוריי, שהכירו והתחתנו בזמן המלחמה, עלו לארץ ישראל בשנת 1948, חודשים ספורים לאחר שנולדתי. (אוסייק קרואטיה). לאחר מספר שנים הגעגועים של אמי גברו והוחלט שאמי יחד איתי ניסע לביקור לכפר הולדתה בשם דגקובו, לבית הוריה ואחד משני אחיה. האח השני שירת בצבא יוגוסלביה. הייתי ילדה בת שבע בחופש הגדול בין כיתה א׳ לכיתה ב׳. יצאנו בהפלגה על אניית נוסעים יוונית (שאיני זוכרת את שמה) בהפלגה לפיראוס. מאותה הפלגה אין לי זיכרונות. באתונה עלינו על רכבת, ובסופו של דבר הגענו לדגקובו במסע שנמשך מספר ימים.

בדגקובו קיבלו את פנינו הסבא והסבתא שלי ושאר המשפחה, כולל בני הדודים שאותם בעצם הכרתי לראשונה. התארחנו בכפר למשך שלושה חודשים. שם דיברנו כמובן קרואטית. את השפה הכרתי מהבית ולא הייתה לי בעיה. היום זה די מרגש לחשוב שחזרתי למחוזות הילדות של אמי, ואמנם ההתרגשות שם הייתה גדולה עבור אמי ומשפחתה. השכנים הלא יהודים – איתם היו יחסי ידידות, התחברתי שם עם ילדים מהשכונה ולא הרגשתי זרה. את שוק האוכל בכפר אני זוכרת, שבו החקלאים הביאו את תוצרתם מכל הסביבה. כמו כן שם ראיתי לראשונה ממתקי ילדים צבעוניים וגדולים על מקל שהכפריים עושים במו ידם.

אחרי שלושה חודשים חזרנו ארצה, גם באונייה. שנת הלימודים החלה חודש קודם. עם חזרתי לכיתה התנפלו עלי כל החברים מהכיתה ורצו לשמוע סיפורים וחוויות מהנסיעה. באותה תקופה נסיעות לחו"ל היו דבר נדיר וחריג. משפחתה של אמי לא עלתה לארץ. באותה תקופה זה היה מאוד שכיח שמשפחות כללו רק הורים וילדיהם, וכך גדלנו כשחלק גדול מאיתנו לא הכירו את הסבים והסבתות שלהם. גדלנו עם ההורים והחברים, ורק כאשר לנו כבר היו ילדים המשפחות חזרו למבנה הטבעי שבו לילד יש הורים סבים וסבתות ודודים ובני דודים. דודי האחד ביקר בארץ מספר פעמים. סבא וסבתא שלי ניסו לעשות עלייה, והדבר לא הצליח.

ביקרתי בקרואטיה מספר פעמים בילדות וגם כבוגרת, ובשנה שעברה היינו יחד עם יובלי ומשפחתה בטיול שורשים.

הזוית האישית

הנכדה יובל: לי מאוד כיף בתכנית הקשר הרב דורי. כי זה כיף ללמוד כל מיני דברים חדשים על סבא או סבתא שלא ידעתי וזה מאוד מחבר ביני לבין סבתא.

סבתא מרים: הפגישות במסגרת תכנית הקשר הרב דורי נתנו לי הצצה לחיים של יובלי נכדתי עם בני כיתתה, וכמו כן נתן לי נקודת מבט על איך גדלים היום הילדים והנוער מקרוב. כיף לראות שחזרנו להיות כאחד העמים, עם משפחות מורכבות, ופגישות שגרתיות בסופי שבוע ובחגים בשמחה וששון והמולת ילדים.