מאגר סיפורי מורשת

שמי ראובן רוה, אני משתתף בתכנית הקשר הרב דורי, זהו סיפורי: בשנת 1976 גרתי בארגנטינה. בחודש מרץ בשנה זו הייתה הפיכה צבאית והוקם שלטון צבאי שכונה "חונטה" ברשות הגנרל וידלה.

אני, כמו רבים אחרים, התנגדתי לשלטון. בעקבות כך המשטרה הכריזה עלי כ׳דרוש׳, או מבוקש. יש לציין שהשלטון הצבאי נקט בפעולות אכזריות נגד כל מי שהתנגד. בין השנים 1976 לשנת 1979 השלטון הצבאי העלים ורצח כשלושים אלף מתנגדים. לאור זאת, ראיתי שסופי קרוב או עלול לשבת בכלא שנים רבות. החלטתי שזה הזמן לעזוב את המדינה אבל לא היה לי דרכון, ולהשיגו אפשר היה רק דרך המשטרה – שהייתה עלולה לעצור או להעלים אותי.

אז כיצד לצאת מארגנטינה? פניתי לסוכנות היהודית ואחד השליחים (ששמו היה רקנטי) אמר לי שאי אפשר להוציא אותי מארגנטינה ישירות. אפשר, אבל רק ממדינה אחרת.

יחד עם אבא שלי ז"ל, שלו היה אומץ רב, נסענו לגבול בצפון מזרח ארגנטינה ושם, רק עם תעודת זהות, עברנו לאורוגואי. במדינה זאת פניתי לשגרירות ישראל ושם סידרו לי מלון לכמה ימים ונתנו לי תעודת מעבר זמנית. אבא שלי חזר לארגנטינה. השגרירות ארגנה לי טיסה סדירה לת"א דרך שווייץ. יש לציין שהמצב באורוגואי היה לא היה יותר טוב מהמצב בארגנטינה, גם שם היה שלטון צבאי ושתי המדינות שיתפו פעולה נגד מתנגדים, לכן מאוד חששתי בימים ששהיתי באורוגוואי.

בכל זאת טסתי באמצעות תעודת המעבר והגעתי לארץ והמובטחת. באותו היום הועברתי לקיבוץ גשר בעמק הירדן כמתנדב.

הזוית האישית

עודד: היה לי כיף, נהניתי מהתכנית.

ראובן: נהניתי לספר את סיפורי. שמחתי להעביר מורשת לדורות הבאים.