מאגר סיפורי מורשת

סבתא נולדה בשנת 1936 בעיר וואדזם שבמרוקו. לסבתא במרוקו היו שישה אחים ואחיות: הבכורה עליזה, דוד, שלמה, שמעון, פאני וחנה להוריה של סבתא קראו מכלוף וסעדה.

 

סבתא מספרת, שהייתה תלמידה מצטיינת, היא אהבה מאוד לשחק עם חברותיה אחרי בית הספר במשחקים כמו: קלס, גולות, תופסת, קפיצה בחבל ועוד.

 

כאשר סבתא הייתה יותר בוגרת היא ומשפחתה עברו לרבאט ומשם לקזבלנקה, כיוון שבקזבלנקה היה ממשל צרפתי. כעבור זמן מה אביה של סבתא התעוור, אז סבתא הלכה לעבוד בתפירת המדים לחיילים הצרפתים כדי לפרנס את המשפחה.

בנוסף, בקזבלנקה סבא וסבתא היו שכנים. סבא נולד שם והם היו מאוהבים זה בזה. אבא של סבתא, סבא רבא שלי, מכלוף, לא הסכים לקשר ביניהם, כיוון שסבא היה ילד בעייתי והוא תמיד היה רב עם אימא שלו.

כאשר סבתא הייתה בת 21 היא ומשפחתה עלו לארץ – בתחילת שנת 1955. אמרו להם שהם עולים לארץ, אז הם  ארזו את הציוד ושמו את כל הציוד באוניה לארץ. הכל כבר היה ארוז, לאחר חצי שנה הודיעו להם שאין עלייה והציוד איננו. כך עברו להם עוד שנתיים.

 

אחר כך בשנת 1957 הודיעו להם להיות מוכנים בשעה תשע. נתנו להם רק 3 שעות להתארגן, לכן הם לקחו רק בגדים.  הם נעלו את הבית ועזבו. הם נסעו באוטובוס לספרד. משם הם נסעו באוטובוס מספרד לצרפת. בצרפת עלו לארץ באוניה שנקראה "ירושלים”.

 האנייה ירושלים באדיבות ארכיון צים

 

הם עלו על האנייה מצרפת ביום שישי בשעה שלוש, הם הגיעו  לחיפה ומשם נלקחו לדימונה. סבא עלה שנתיים לפני סבתא, בשנת 1955 יחד עם אימא שלו. הם  גרו בצריף של דוד שלו. כאשר סבא שמע שסבתא הגיעה לארץ בשנת 1957. הוא מיהר למצוא אותה, לראות אותה וכמובן להתחתן איתה. אבא של סבתא, הסבא רבא שלי הפעם כבר הסכים.

 

לאחר שהתחתנו סבא וסבתא הם גרו בצריף של הדוד של סבא ברמלה. שם נולדו לסבתא 2 ילדיה הראשונים אתי ויוסי. כיום יש לסבתא – 7 ילדים, 31 נכדים ו-15 נינים.

 

 

תשע"ה