מאגר סיפורי מורשת

סיפור אהבה עם עליה של המשפחה מארה"ב לישראל

סבא זאב לוין מספר:

נולדתי בחיפה בשנת 1940. בגיל 4 עברה משפחתי לירושלים. זו הייתה התקופה שלפני מלחמת העצמאות והכרזת המדינה. הבריטים עוד שלטו בארץ במסגרת המנדט. לעיתים קרובות בדרך לבית הספר בירושלים הייתי נתקל במחסומים של האנגלים שניסו לתפוש נשק לא חוקי. בפרוץ מלחמת העצמאות, ירושלים הייתה תחת מצור ולא היה הרבה אוכל ומים. אנשים היו מתאספים ליד בארות כדי לשאוב מים בדליים. הערבים ששמו את המצור על ירושלים היו מפגיזים אותה כל הזמן. גם הבית שלי נפגע מפגז ובחלקו נהרס.

בגיל 11 עברה המשפחה לרמת גן. שם למדתי והייתי חבר בתנועת הצופים. אחרי סיום השרות הצבאי נסעתי לארה"ב ללמוד באוניברסיטה ושם פגשתי את סבתא סוזי. אחרי שנתיים  שיצאנו ביחד התחתנו. בהתחלה גרנו בלוס אנג'לס ולאחר סיום הלימודים עברנו לסיאטל בה המשכתי את לימודי בעוד סבתא למדה בבית הספר המקומי. לאחר ארבע שנים נולד בננו רמי ושנתיים מאוחר יותר נולדה הבת תמר, שהיא אמו של ענבר.

סבתא סוזי נולדה בעיר אולבני שבמדינת ניו יורק, ארה"ב. בגיל 12 עברה משפחתה ללוס אנג'לס. סבתא סיימה אוניברסיטה בלוס אנג'לס שם גם פגשתי אותה.

בגלל אהבתנו לארץ ולצורת החיים בה החלטנו בשנת 1971 לעלות לארץ. בתחילה התיישבנו בתל אביב. התחלתי ללמד באוניברסיטת תל אביב בתחום פיזיקה אטמוספרית וסבתא התחילה ללמד אנגלית בבית ספר בכפר סבא. לאחר כשנה עברנו לכפר סבא.

כשהילדים שלנו היו קטנים אהבנו לטייל בארץ ובחו"ל. במסגרת עבודתי נסעתי לחו"ל לבצע מחקרים ולעיתים קרובות המשפחה הצטרפה אלי. כך בקרה המשפחה במדינות רבות כגון ארה"ב, אנגליה, שוויץ ועוד. הילדים רמי ותמר היו שחיינים בקבוצת הוד השרון – בית ברל. הקבוצה הייתה אלופת הארץ במשך כמה שנים. הבת תמר (האמא של ענבר) הייתה בנבחרת ישראל בשחייה. במשך שנים היינו נוסעים לתחרויות השחייה כדי לעודד את הילדים ואת קבוצתם.

בשנת 1997 נבחרתי לנהל את הפרויקט של אילן רמון ז"ל על מעבורת החלל קולומביה. האסון שקרה עם המעבורת השפיע קשות על כל המדינה.

כיום אנחנו גמלאים ונהנים מהחיים, מטיולים בארץ ובעולם ומביקורים אצל הנכדים, שלושה בארץ ושלושה בארה"ב.

תמר בתי, האמא של ענבר  – בגיל של ענבר כיום

הזוית האישית

ענבר: נהניתי ללמוד על ההיסטוריה של סבא וסבתא ועל החוויות שלהם עם אמא שלי כשהייתה ילדה.