מאגר סיפורי מורשת

סיפור אהבה על שכונת גיורא

סיפור האהבה של דורה סביליה

אני דורה סביליה, ועליתי מקזבלנקה לישראל בשנת 1962. אני רוצה לספר לכם על האהבה שלי לשכונת גיורא שברמלה. זה התחיל בכך שעברנו מבית שאן לרמלה לשכונה קטנה בשם שכונת גיורא. היינו שישה אחים, גרנו בצריפים. עד כמה שהיה צפוף היינו שמחים ומאושרים בחלקינו. כל השכנים בשכונה היו כמו משפחה. הייתה לי שכנה מיוחד במינה שהייתה איתי ברגעים הקשים ביותר שלי. שמה הוא זהרי אבוטבול ז"ל. היא שמרה על גבי ,כשהכי הייתי צריכה אותה. כשעברנו לשם פרצה מלחמת ששת הימים. לא היו מקלטים אז חפרנו בורות גדולים וכיסינו אותם כדי להסתתר מההפגזות. ברגע שפסקו האזעקות יצאנו מן הבורות. כשנגמרה המלחמה הייתה שמחה גדולה מאוד במשפחתנו מכיוון ששני אחיי חזרו מן הצבא בריאים ושלמים.

לאחר המלחמה חיינו חזרו לשגרה. חזרנו לעבודה, אני עבדתי ב"ידיעות אחרונות" ,ארבע שנים לאחר מכן עברתי ב"לאישה" בתור אם בית בבית ספר לקוסמטיקה איפור מקצועי, דוגמנות, מראה חדש ועוד… עבדתי שם שש שנים אני זוכרת שמאוד העריכו אותי שם כל המורות בבית הספר לקוסמטיקה. הייתי להרבה בנות כמו אימא, סבתא, אחות וחברה.

בחג פורים

כיום אני פנסיונרית אני עדיין גרה ברמלה, אבל עזבתי את שכונת גיורא האהובה שלי, ואני שומרת בשמחה על נכדותיי עלמא חביבה ואליה.

המשפחה שלי היא ראשונה תמיד

הזוית האישית

עלמא: היה לי מאוד כיף לעבוד עם סבתא שלי במשך חצי שנה.

דורה: אני חושבת שתכנית זו חיזקה את הקשר שלי ושל עלמא.