מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

סיפורי סבתא

חוגגים לסבתא את יום ההולדת במסעדה
סבתא רגע לפניי עלייתה לכיתה א'
מאוקראינה עד ישראל

אני איתן קויפמן, נכדה של סבתא סופיה רוזנפלד (גלנברג) מצד אמא (רימה רוזנפלד).

בחרתי לראיין את סבתא שלי מכיוון שאני רוצה לדעת יותר עליה ובמיוחד על הדורות הקודמים של המשפחה שלי.

מעניין אותי לדעת על אירועים ועל ההיסטוריה שהיו למשפחתי.

תמונה 1

קוראים לי סופיה, על שם אחייניתה של אבי.

שם משפחתי המקורי – גלנברג. אחרי הנישואים שיניתי את שם משפחתי לרוזנפלד.

נולדתי בעיר צ'רנוביץ, באוקראינה, ב- 15.02.1952.

תמונה 2
אוניברסיטה בצ'רנוביץ
תמונה 3
תאטרון בצ'רנוביץ 

לאבי קראו ליאון גלנברג ולאמי פפי פיסטינר (באידיש, חיה פרל).

יש לי אחות תאומה בשם ריטה (רבקה) ואח ששמו הרברט (הרש).

בבית דיברנו אידיש, גרמנית, רוסית ורומנית.

גדלנו שלושה ילדים במשפחה, אחי הבכור ושתי אחיות תאומות. רוב האנשים לא היו מבדילים ביני לבין אחותי, וזה היה מצחיק. ביום הולדתנו (שהיה בחורף, קור ושלג) אבא תמיד הביא פרחים, למרות הקושי שבכך.

תמונה 4
המשפחה שלי (משפחת גלנברג)

עיסוק ההורים:

אמא הייתה עקרת בית. היא לימדה אותי ואת אחותי (לבשל, לנקות, לסרוג, לרקום).

אבא עבד בחנות גלנטריה ופרפומריה.

בבית הייתה לנו גינה שגידלנו בה פירות, ירקות ופרחים (אגסים, תפוחים, אגוזים, ענבים, ורדים, טוליפים (צבעונים) סייפנים אירוסיים).

בנוסף, היה לנו כלב שהמלונה שלו הייתה בחצר, קראו לו פופיק. הוא רדף אחרי חתולים שהיו באים לחצר שלנו.

השתתפתי בחוגים להתעמלות אומנותית, ריקודים, סריגה, רקמה. התחביבים שלי היו לקרוא, לקפוץ בדלגית ולרכוב על אופניים. בחורף גלשנו במזחלות בשלג ורכבנו עם נעלי סקי. אהבתי לאכול ממליגה, צלי בקר ומאפים ועוגות של אמא.

תמונה 5

בילדות אהבתי לשיר שירים ברוסית וביידיש (של אחיות ברי),

גם היום אני שרה שירים אלו לנכדיי. אני זוכרת את כל המילים בשיר בעל פה.

אהבתי לשחק עם אחותי וחבריי בחצר שלנו. חלק מהמשחקים מכירים גם היום וחלק לא.

עם חלק מהחברים אני עדיין בקשר עד היום. אנחנו מבקרים אחד את השני למרות שאנחנו גרים במדינות שונות (ארה"ב, קנדה, אוקראינה, רוסיה, אוסטרליה).

לא הייתי בגן ילדים, אמא גידלה אותנו בבית.

למדתי בבית ספר מס' 14 עירוני במשך 10 שנים. מכיתה א' ועד סיום בית הספר. לפני שנתיים (בעת ביקור בעיר מולדתי) נכנסתי לבית הספר שלי. זה היה מרגש.

תמונה 6
ה-1 בספטמבר 1959 כיתה א'

בגיל 16 (ליום הולדתי) אבא נתן לי במתנה  טבעת, אותה אני עונדת עד היום.

תמיד ידעתי את ערך הכסף, כי משפחתנו לא הייתה עשירה וכשקיבלנו מלגות באוניברסיטה – עזרנו להורים.

באוניברסיטה (באוקראינה, צ'רנוביץ) סיימתי פקולטה לרפואה והתחלתי לעבוד כרופאת משפחה. גם אחי הבכור ואחותי התאומה רופאים עד היום.

נהניתי מאד מעבודתי.

עבדתי במקצוע במשך 36 שנים ואני ממשיכה לעבוד גם לאחר הפרישה.

בילדות חגגנו את פורים, פסח ושבועות. אבא היה מסובב תרנגול כפרות מעל ראשי ביום כיפור בכדי לכפר על מעשיי הלא טובים. במשפחה דיברנו יידיש וגרמנית. אמא ואבא דיברו רומנית.

עליתי ארצה בשנת 1990 "בעלייה הגדולה", הייתי אז בת 38. עליתי עם משפחתי (בעל, בת ואבא). הגענו לקריית חיים, בחרנו במקום זה כיוון שהיו לנו שם קרובי משפחה.

לא חוויתי מלחמות באוקראינה. אמא ואבא היו בגטו עם אחי הבכור, בהיותו בן שנה בזמן השואה (מלחמת העולם השנייה).

 

הזוית האישית

איתן: למדתי המון על סבתא שלי מהתוכנית הזאת, לדוגמה שהייתה ספורטאית בילדותה. התוכנית העשירה אותי בידע רב על משפחתי ובמיוחד על סבתא. נהניתי מאוד מתהליך העבודה ומהמפגשים עם סבתא. אני מקווה שסבתא נהנתה כמוני ואני מאחל לה אריכות ימים ובריאות ושתמשיך להיות סבתא נהדרת.

מילון

פרפומריה וגלנטריה
גלנטריה- בעברית סדקית, חנות למכירת מוצרי עזר קטנים לתפירה ורקמה. פרפומריה- בעברית תמרוקייה, חנות לתמרוקים ובשמים.

ציטוטים

”מקצוע הרפואה הוא בלב משפחתנו היקרה “

הקשר הרב דורי