מאגר סיפורי מורשת

שמה של סבתי חיה רון, היא קרויה על שם סבתא שלה. שם הנעורים של סבתי היה וינטרוב. סבתא שלי התחתנה עם סבא שלי רפאל רון.

ההורים של סבתי התגוררו בקרית חיים. באותם הימים הנסיעה לחיפה היתה מסוכנת כי הערבים היו מתקיפים את האוטובוסים שנסעו מקריית חיים לחיפה. לכן כחודש לפני הלידה של סבתי עברה סבתא רבתא שלי לגור אצל חברים בתל עדשים, כדי שהנסיעה לבית חולים עפולה תתאפשר בלי התקפות של הערבים.

סבתא שלי נולדה בבית חולים עפולה בתאריך 2/7/1941.

סבתי גדלה בקריית חיים בבית שאבא שלה בנה בעצמו, חדר אחר חדר במשך שנים רבות. חיו בבית חמש נפשות, ההורים של סבתי ושתי אחיותיה. הייתה להם חצר גדולה עם הרבה עצי פרי הדר, רימונים וגויאבות. סבתי היתה הבכורה ועליה הוטל הטיפול בגינה.

המתנה החשובה ביותר שסבתי קיבלה כשהייתה בגיל 8 היא "זוג אופניים" ששימשו אותה ברכיבה לבית הספר, לתנועת הנוער ועד היום הם שמורים במחסן.

סבתי מספרת שבילדותה היא שרה בעיקר שירים רוסיים כמו "וניה", "קטיושקה" ושירי פלמ"ח כמו "באבל וואד", "הרוח נושבת קרירה". סבתי שיחקה עם החברים בעיקר משחקי חוץ כמו קלאס, קפיצות בחבל, ארבע מקלות וגולות.בבית הם שיחקו קלפים וריכוז (מונפול).

סבתי הייתה בגן בקריית חיים, כבר בגיל שלוש הלכה לבד לגן. היה לה שכן שהלך איתה לגן והיה אומר לה שהיום יעשו זריקות בגן, סבתי פחדה ורצה חזרה הביתה.

סבתי למדה בבית ספר יסודי ותיכון במגמה ריאלית בקריית חיים. באותם זמנים בית הספר היסודי היה מכיתות א'-ח' ותיכון היה מכתות ט'-יב'. עיקר הפעילות בשנות הילדות הייתה בתנועת הנוער. סבתי מספרת שהכי כיף בבית הספר היו הטיולים לגליל, למצדה ולנגב.

תמונה מתקופת השרות הצבאי

סבתי הכירה את סבא שלי בעלה, רפאל רון בחיפה אצל חברים. היא התחתנה בגיל 26 בשנת 1967. החתונה הייתה באולמי חיפה עם כ-200 מוזמנים. במהלך השנים נולדו להם שלושה ילדים: אבי, רני הבכור, ושתי אחיותיו רונית ושירלי.

הזוית האישית

חיה רון: נהנתי במפגשים בכל רגע, זה היה זמן איכות עם נכדי אלון. נכדי היה רציני והקליד הכל לבד וגם העביר ביקורת ואישר את הכתוב. המפגשים היו מתגמלים ושונים מפעילות אחרת כמו ליווי למשחקי כדורסל. המפגשים ריגשו אותי מאוד והיה נעים להעלות זכרונות יחד עם נכדי. הניהול והתוכן של המפגשים היה מעניין.

אלון: נהנתי מהמפגשים והיה לי מוזר שסבתא יושבת איתי בכיתה. למדתי על סבתא על הילדות והבגרות שלה ועל מי שהיא היום. אהבתי את תוכן המפגשים ואת הפרויקט כולו. אני חושב שהקשר שלי עם סבתא התחזק.