מאגר סיפורי מורשת

ילדותה של סבתא חוי

נולדתי בפתח תקווה בבית חולים בלינסון להורים שורדי שואה. הורי טרי וגרשון שמחו מאד וכן אחותי הגדולה רחל. גדלנו יחד שתי בנות וחווינו ילדות נעימה בשכונה עם בתים חד קומתיים. שיחקנו הרבה בחצר משחקי רחוב עם חבורת ילדים רב גילאית. לבית הספר צעדנו ברגל כחצי שעה בחורף ובקיץ. בקיץ נהגנו בשבתות לנסוע לים במשאית מיוחדת שהסיעה את תושבי השכונה לחוף הרצליה, לעתים נסענו גם לברכה העירונית. בחופש הגדול התארחנו אצל קרובי משפחה והם אצלנו ולעתים רחוקות הלכנו לראות סרט בקולנוע. אהבתי בעלי חיים וכל כלב רחוב זכה למזון ומים. כך גם הורשתי את התכונה הזו לביתי הדס ולאילי נכדי. תכונה העוברת כחוט השני בין שלושתנו, ממש קשר רב דורי.

דורות קודמים (הורים של סבתא חוי)

אבא שלי, סבא גרשון ( סבא רבא של אילי) היה חייט והיתה לו חנות בעיר פתח תקווה. הוא רכב יום יום על אופניו לחנות ובשבתות עבד בחצר הבית, שתל עצי פרי וניכש עשבים.

אמא שלי, סבתא טרי (סבתא רבא של אילי) עסקה בהכנת תבשילים טעימים ובשתילת פרחים, היא מאד אהבה גרברות ( סוג של פרח).

משחקי ילדות

משחקי הילדות שלנו התאפיינו באילתורים והמצאות, אהבנו להפוך פרחים לעגילים והכנו שרשראות מחרציות. אכלנו חמצוצים "ולחם ערבי" ( חובזה). היו המון פרדסים מסביב בהם טיילנו וקטפנו פרות הדר. נהגנו גם לשחק חבל, קלאס, 5 אבנים, גולות, ארצות וגוגואים. ספרי קריאה נהגנו להחליף בספרייה העירונית ובניינו הילדים. בעיתון של סוף השבוע היו חוברות שהודפסו עבור הילדים בהם היו סיפורים קצרים וחידות, מאד חיכינו כל שבוע לחוברת הזו.

סבתא חווי בשרות הצבאי

התגייסתי בגיל 18 (כמו בימיינו) והשתבצתי לחייל הרפואה בבסיס תל השומר, בבסיס שבו שרתתי ערכו בדיקות תקופתיות לאנשי קבע לראות האם הם כשירים להמשך שירותם הצבאי.

בתום שירותי הצבאי הכרתי ולימים אף התחתנתי עם סבא דוד (סבא של אילי). במהלך שנות נישואיי הראשונים למדתי הוראה במכללת לוינסקי בתל אביב.

שלושת ילדיי נולדו תוך כדי הלימודים וצמיחת חיינו המשותפים כזוג צעיר, הדס (אמא של אילי) , איתי ונעמה.

הייתי מורה בבי"ס יסודי במשך 35 שנה מתוכם 15 שנים שימשתי כסגנית מנהלת ביה"ס. פרשתי לפני כחמש שנים ומאז אני מבלה הרבה עם נכדיי, לומדת, מקשיבה להרצאות, ומעשירה את עולמי בדברים מהנים.

סיפורו של חפץ

מחרוזת פנינים יפה וצנועה אותה קיבלתי מאימי (סבתא רבא טרי). ענדתי את המחרוזת במהלך השנים ותמיד היא גרמה לי להרגיש מיוחדת. כיום את המחרוזת עונדת הדס (אמא של אילי) וגם היא אוהבת אותה מאד.

הזוית האישית

סבתא חווי: הייתה זו חוויה מיוחדת עבורי להגיע בכל יום חמישי לבית הספר במתן ולבלות עם אילי. חזרתי לספסל הלימודים ולמדתי המון. אילי חיכה לי, אני נהניתי מכל דקה של הלמידה המשותפת ושל החיבור בינינו. שיחות אישיות והכרות מעמיקה של משפחתנו. בטוחה שגם אילי נהנה וכן יתר בני הקבוצה. תודה למחנכת אורנה שהובילה והנחתה נהדר!

אילי בש: אני מאוד נהניתי לבלות עם סבתא שלי בכל יום חמישי וגם בכללי נהניתי סוף.