מאגר סיפורי מורשת

נולדתי בתאריך 17 לאוקטובר שנת 1937 בבית החולים ביליסון בפתח תקווה., נולדתי בשנה בה הוכרזה פתח תקווה לעיר: "פתח-תקווה (בכתיב מנֻקד: פֶּתַח-תִּקְוָה), המכונה "אֵם המושבות", היא עיר במחוז המרכז והחמישית באוכלוסייתה בישראל. נוסדה כמושבה בשנת 1878והוכרזה כעיר בשנת 1937. העיר חברה בארגון פורום ה-15". ( ויקיפדיה).

אנחנו גרנו בפתח תקווה במקום קטן שהיו בו פרות ותרנגולות, ההורים שלי והתושבים שהיו בין מיסדי המקום. לאמא שלי קראו רחל, לאבא שלי קראו חיים ולאחי קראו צבי.

אבא שלי עבד בתחנת בנזין והוא היה שם הרואה חשבון. אבי היה אדם אהוב מאוד. אמא שלי הייתה חקלאית והיה לה פרדס ועד היום, כל מי שהכיר אותה מספר שהיא עבדה מאוד קשה. הורי הגיעו לארץ בגיל 16 כדי לבנות את הארץ. הם היגיעו מפולניה ורוסיה והם בנו את הארץ. נשים וגברים עבדו כולם יחד מאוד קשה ולא שמו לב אז אם זה נשים או גברים כולם עבדו וסללו כבישים. הם לא היו מפונקים כי הם רק חיפשו במה לעבוד כדי לבנות את הארץ והם באמת בנו אותה.

אני למדתי בבית הספר הפרטי "אחד העם" ואחר כך בכיתה ו' עברתי לבית ספר טיקה ומשם חזרתי לאחד העם כי הוא הפך לבית ספר תיכון. אחרי בית ספר תיכון למדתי בסמינר הקיבוצים – למדתי הוראה. הפכתי למורה להרבה שנים וגם עסקתי במוזיקה והייתי במאית של הטקסים בבית ספר שבו עבדתי. הטקסים היו מושקעים ויפים מאוד.

כתלמידה בבית ספר אהבתי ללמוד לשון (דקדוק), כי אהבתי את המורה ועד היום הדקדוק מאוד חשוב לי. כמורה אהבתי ללמוד תנ"ך.

התחביבים שלי היו ריקודי עם ואחר כך הפכתי להיות מדריכה של ריקודי עם. אחר כך אהבתי את הזמר הישראלי ועד היום אני אוהבת את זה מאוד. לא מזמן הייתי בפסטיבל עין-גב. זה פסטיבל שמתקיים בכל שנה במשך שלושה ימים רצופים. כל פעם יש מלחין ומשוררים אחרים ובפעם שאני ביקרתי הפעם הופיעה נורית הירש וזה היה ערב ענק ויפה שצילמו אותו בטלוויזיה. ראו גם אותי בטלוויזיה. הקליטו את המופע ברשת ג' ומייד זה עבר לרדיו. זו הייתה הופעה ענקית שלקחה בה חלק גם נעמי פולני שהיא אחת מהגדולות בתחום המוזיקה והבימוי והיו גם עוד יוצרים ידועים מעולם המוזיקה הישראלית. הערב נמשך עד שעה 01:30 בבוקר ובתרבות זה אחד הדברים שאני הכי אוהבת.

בזמן החופשי הייתה לנו תנועת נוער שאנחנו הקמנו, מקום המפגש היה ברפת. סידרנו את המקום יפה והוא היה הקן שלנו ועשינו שם פעולות, משחקים וחגים שאנחנו הכנו. חוץ מתנועת הנוער שאנחנו עשינו אני הייתי בתנועת הנוער העובד והייתי גם בצופים והיה מאוד מעניין כי המדריכים ידעו איך להעסיק אותנו ולשוחח איתנו והערבים היו עם הרבה תרבות.

עד היום יש לי חברות ילדות, שגרות לידי כי גם הם חזרו הביתה וגם אני חזרתי מירושלים לפרדס של ההורים שלי במקום מאוד יפה בפתח תקווה. מאז כל יום ראשון בשעה 10:30 אנחנו נפגשים במקום מיוחד ושקט והמון חברים מהילדות שהיו איתי אפילו בגן. אנחנו מאוד מתרגשים כל פעם שאנחנו נפגשים. היום אני עדיין מפיקה קצת אירועים ופעם אחת עשיתי בהיכל התרבות ערב ענק על תולדות המקום. לקחתי את מני פאר ז"ל והוא עזר לנו לארגן ערב ממש יפה ונפלא של השכונה שלנו. היו אנשים שבאו מחו"ל לאירוע זה כי המפגש היה חשוב להם מאוד – זה היה מפגש מאוד מרגש!

הזוית האישית

שרל'ה: מספרת את סיפור ראשית ההתיישבות בארץ