מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

סיפורי חיי מההתחלה

תמונה 4- אני בצבא תמונה 5- אני עם אחי בצרפת תמונה 6- אני עם נכדתי
תמונה 1- אימי ואבי בפולין תמונה 2- אני עם שני אחי דני ומיקי בשדות שליד ביתנו תמונה 3- אני עם תחפושת שאמי תפרה לי
סיפורה של סבתא דפנה

שמי דפנה וזהו סיפור חיי בקצרה.

עליית הורי לארץ

נולדתי בבית החולים קפלן שברחובות בשנת 1948 לשני הורי: הנרייטה ילידת הולנד ויהודה יליד אלג'יר. הורי הגיעו לארץ בשנת 1947 בספינת מעפילים מהעיר מרסיי שבדרום צרפת אל נמל עתלית, ומשם גורשו על ידי הבריטים לשנת מאסר בקפריסין.

תמונה 1

אמא שלי הייתה ניצולת שואה והגיעה לארץ לבדה, כל משפחתה נספתה בשואה. אבי הגיע מצרפת לאחר שירות של כשנתיים בצבא הזרים של דה גול. שניהם התקרבו אחד לשני בקפריסין בתקופת המאסר ושם התחתנו. בשנת 1948 עלו לארץ ואני נולדתי לאחר מספר חודשים. מכיוון שהורי לא ידעו עברית, אני קיבלתי את שמי על שם קופסת הסיגריות שעישן אבי- דפנה.

מיד עם העלייה לארץ אבי התגייס והיה בין משחררי לטרון.

ילדותי

אני זוכרת את בניין המגורים שנקרא תרזה (כיום מסעדת "אל גאוצ'ו" בראשון לציון) . מסביב עצים ושדות ומספר מועט של שכנים. אני ושני אחי, דני ומיקי, גרנו יחד עם ההורים בחדר קטנטן. אהבנו מאוד את סביבת המגורים. שיחקנו הרבה עם ילדי השכנים, בנינו בית עץ והילדות זכורה לי כנעימה וטובה. אבי היה נהג משאית ואימי תפרה מכנסיים לנהגי אוטובוס. אימא שלי ידעה לתפור מאוד יפה ולכן זכור לי שאת כל התחפושות לפורים תפרה לנו ואפילו בובות למשחק.

תמונה 2

תמונה 3

זכורים לי הטיולים שלנו ברגל בשבתות לגן המושבה בראשון וגם ביקור מידי פעם בקולנוע נעמן וקולנוע ראשון (שכיום כבר לא קיימים).

גן הילדים היה בנחלת יהודה וכן, בית הספר היסודי י. ח. ברנר, שם למדתי עד כיתה ח'. בגיל 10 לערך עברנו לגור בנחלת יהודה המושבה. גם תקופת חיי זו זכורה לי כיפה ביותר ומלאת זיכרונות יפים. נחלת יהודה של אז הייתה מוקפת חולות ואנחנו הילדים נהגנו להחליק על הדיונות, לשחק בפרדסים שמסביב משחקים כגון, גניבת דגל ומחבואים.

נעורים ובגרות

כשהייתי בת 13 לערך, עברנו לגור ברמת אליהו. אחרי שנתיים לימודים בגימנסיה הריאלית בראשון, עזבתי את לימודי והתחלתי לעבוד בבנק בתל אביב. בגיל 16 הכרתי את בעלי לעתיד, עוזי, ואחרי שירות של שנה בצבא, נישאנו.

תמונה 4

 

לאחר הנישואים, גרנו עדיין ברמת אליהו ושם נולדו שני ילדי, ליאור וקרן. גרנו ברמת אליהו 35 שנה עד שעברנו לכתובתנו הנוכחית בקריית ראשון.

כיום, אני גמלאית של בנק לאומי לאחר 35 שנות עבודה. אני סבתא ל-6 נכדים. בני ליאור ובני ומשפחתו גרים ברחובות ובתי קרן ומשפחתה גרה בראשון.

בתקופת עבודתי בבנק לאומי השלמתי את לימודי האקדמאיים. תואר ראשון כללי למדתי באוניברסיטה הפתוחה ואת התואר השני בלימודי א"י למדתי באוניברסיטת חיפה. למדתי גם את נושא הגישור וקיבלתי ממשרד המשפטים אישור על היותי מגשרת.

ציוני דרך משמעותיים בחיי

  • בשנות השישים אבי עבד כדייל בחברת אייר פרנס הצרפתית ובגיל 16 נסענו לראשונה לפריז ושם הכרתי את סבי וסבתי (הורי אבי) ושאר בני משפחתו.

תמונה 5

  • באפריל 2012 הצטרפתי למשלחת בנק לאומי והשתתפתי ב"מצעד החיים" בפולין, המתקיים כמידי שנה בסמוך ליום השואה ובו משתתפות משלחות מישראל ומכל העולם. זה היה מסע מרגש מאוד והיווה כעין סגירת מעגל עם עברה של אימי ובני משפחתה.
  • זו השנה הרביעית שאני מתנדבת בשני בתי ספר בראשון לציון בהדרכת ילדי כיתות ד', ה' ו' את נושא הגישור ופתרון קונפליקטים. אני רואה בעבודתי זו שליחות של ממש אשר התוצאה באה לידי ביטוי בשטח בהפחתת האלימות בבתי הספר.

 

הזוית האישית

סבתא דפנה: נהניתי מאוד להעלות זיכרונות מעברי ביחד עם נכדתי ולספר לה דברים שעדיין לא שמעה ולא ידעה. לסיכום זאת הייתה חוויה אמתית לחיזוק הקשר הבין דורי.

יולי: נהניתי מאוד לשמוע על הסיפורים של סבתא שלי וללמוד עוד על העבר שלה, אבל יותר מכל פשוט נהניתי להיות אתה ולבלות אתה עוד זמן.

מילון

לגיון הזרים
יחידה מיוחדת בתוך הצבא הצרפתי מאז 1831. הלגיון נוסד במיוחד לשמש כיחידה לשרות אזרחים זרים המבקשים להצטרף לצבא צרפת.

ציטוטים

”גם אם קשה לנו אנחנו לא יכולים לוותר.“

הקשר הרב דורי