מאגר סיפורי מורשת

סיפור חייו של סבא נחמיה בנימין

סבא נחמיה בנימין מספר שהוא נולד בברית המועצות ב-1958, בעיר דרבנת. הוא למד בבית הספר היסודי על שם יורי לרמונטוב, שהיה סופר נחשב. הוא סיים את  בית ספר  ב-1973. סבא מספר שהוא עבד בשיווק עורות של חיות.

בגיל 18 ב-1976 התגייס סבא בגיוס חובה לצבא רוסיה. ב-1978 סיים שירות חובה בברית המועצות. באותה השנה סבא התחתן עם סבתא רוזה. ב-1979 נולד להם בן  שקוראים לו בנימין (אבא שלי). ב-1981 הם עלו לארץ מרוסיה. בזמן העלייה לארץ, נולדה להם ילדה בשם רותי.

באוקראינה בעיר צ'ופ הם עלו לרכבת והגיעו לפולין, מפולין הגיעו לאוסטריה, ושם חיכתה להם משלחת ישראלית עם חיילים אוסטרים שליוו אותם ושמרו עליהם. הם הגיעו לסוכנות של ישראל באוסטריה, שם הם היו במשך שבוע, ולאחר שבוע הם עלו לארץ. כשהם הגיעו לארץ, אחות ואח של סבא חיכו להם בשדה התעופה בן גוריון. הם גרו אצל אח של סבא במשך חודש בחדרה ואז עברו לגור בבית אחר בחדרה.

באותה השנה שעלה לארץ, התחיל סבא לעבוד במפעלי נייר. במהלך השנה הוא התגייס התגייס לצה"ל, עשה טירונות שלב ב' מספר חודשים וחזר לעבודתו. ב-1982 פרצה מלחמת שלום הגליל ובערב שבת ב-10 בלילה קיבל  סבא צו שמונה וגייסו אותו למילואים.

מ-1984 עד 1997 סבא עבד כאזרח עובד צה"ל בחיל חימוש בחיפה. במהלך השנים נולדו לסבא וסבתא עוד בת ושני בנים ויש להם בסה"כ חמישה ילדים. בעקבות מעבר דירה לישוב חיננית בצפון השומרון, סבא עזב את העבודה בחיפה והחל לעבוד במועצה אזורית שמרון. היום סבא שומר בתעשיות בתאל שבשקד.

סיפור חייו של סבא רבא בנימין

סבא רבא שלי, ששמו בנימין נולד ב-1924 , במחוז כפרי בצפון הקווקז. כפר זה היה שייך לעיר דרבנת.

בסוף 1942 גייסו אותו לשרות חובה בגרוזיה שנמצאת בדרום קווקז. אחרי חודש, שלחו אותו לחזית המלחמה שהייתה באזור אוקראינה. ב-1943  סבא רבא שלי נפצע קשות מהאוויר ומהיבשה. הפגיזו את היחידה של סבא רבא שלי שנמצאה ביער באוקראינה. מתוך 3,000 חיילים נשארו כמה חיילים בודדים ומתוכם סבא רבא שלי.

כשחיל הרפואה הגיע, התחילו לפנות את הפצועים הבודדים. אחד החובשים עבר עם מפקד הגדוד בין הפצועים, המפקד של סבא רבא שלי הצביע על סבא רבא כדי שיטפלו בו ראשון, כי הוא נפצע אנושות.

כשנה וחצי הוא היה בבית חולים צבאי. ב-1944 שסבא רבא הבריא, הייתה צמודה אליו מטפלת עד שהגיעו לכפר הולדתו. ב-1945 כשסבא רבא הבריא לגמרי, בתאריך ה- 08/05/1945 , הוא התחתן עם סבתא רבא שלי ששמה היה חווה. החתונה שלהם הייתה בזמן ניצחון האימפריה הרוסית על גרמניה הנאצית.

נולדו להם שישה ילדים, וביניהם, סבא שלי, נחמיה בנימין.

סיפורו של חפץ:

החפץ הוא מטבע זהב של המלך ניקולאי [מלך =צאר ברוסית]. ייצרו את המטבע  ב- 1893.

היו כמה מטבעות כאלה למשפחה של אמא של סבא שלי וכל אחד מהם נמסר לאחד הילדים שלה והם עוברים במשפחה בשושלת.

כיום נמצאים המטבעות אצל דוד שלי.

הזוית האישית

סבא נחמיה: היה לי כיף לעבוד יחד עם ניתאי ולספר לניתאי סיפורים. אני חושב שזה קירב בינינו.

ניתאי: היה לי כיף, למדתי עוד על סבא שלי ואני חושב שזה קירב בינינו.