מאגר סיפורי מורשת

אבי צבי ורנר – באום

אבי, צבי (ורנר) באום נולד בגרמניה בשנת 1922 והיה בן יחיד להוריו. הוא גדל במשפחה אמידה ומבוססת כלכלית בעל רשת של שבע חנויות נעלים, כך שנחשב, בביטוי ששגור היום, ילד שמנת. חייו היו שלוים נינוחים ומפנקים עד שהנאציזם התחיל.

בשנת 1939 כשהאיום הנאצי גבר ואיים על היהודים, החליטו הוריו לשלוח אותו לארץ ישראל ואחרי מספר חדשים, גם הם עלו, יותר נכון, ברחו עם מעט מהכסף שהיה להם לארץ. בארץ למד אבי בבית הספר החקלאי מקווה ישראל, תקופה יפה ופורחת בחייו עם מעשי קונדס של צעירים וגם לימודים. שם הוא למד , מעבר לחומר העיוני, גם לטפל בתרנגולות בפרות ואפילו לאכול זיתים, שלא הכיר מגרמניה וגם לא היה לו טעים, אבל מאחר ורצה להיות 'ישראלי' החליט לאכול מדי יום זית ועוד אחד ועוד אחד עד שהתרגל לטעם. עם סיום הלימודים החליט לחזור ולעסוק, כהוריו בגרמניה, בתחום ההנעלה ופתח חנות נעלים בבני ברק, שם גם גר.

אימי לאה – לילי באום

אמי, לאה (לילי) באום לבית פסט, נולדה בבולגריה ומיד עברה עם הוריה לגרמניה. על העבר שלה נמנעה מלדבר, ואחי ואני התבקשנו שלא לשאול שאלות על הילדות והעבר שלה. עם השנים התברר לנו שאביה והאח נעלמו/נלקחו ולא היה איתם קשר.

אני ניסיתי לברר אודותיהם בבולגריה, בקרב הקהילה היהודית אך ללא הצלחה. גם משנפתחו הארכיונים בגרמניה שלחתי את מעט הפרטים שהיו לי עליהם, אבל לא נמצאו שום ממצאים. סבתי התחתנה שוב והחליטה להישאר ולגור בגרמניה. אמי, הוסתרה בזמן המלחמה אצל אחיות שגרו בכפר נידח, וכך ניצלה מהנאצים. עם סיום המלחמה, החליטה לעלות לארץ ישראל, היא התגוררה בבית חלוצות ועבדה במפעל ליצור חוטי משי.

סבי וסבתי נפגשו בבני ברק ואחרי חברות של שנה, בה טילו הרבה על אופנוע ברחבי הארץ אהבו לנפוש באוהל על חוף הכנרת, החליטו להינשא. אחי ואני נולדנו בארץ ברחובות שנינו למדנו בבית הספר סמילנסקי. היינו בתנועת הנוער מכבי צעיר ואחרי התיכון התגייסנו לצבא. ומשם אחרי לימודים הקמנו משפחות.

הזוית האישית

אני מאחלת לאור נכדתי ולדנה שתזכורנה את הסיפורים מהעבר ותקחנה את הטוב מהם לעתידן……..