מאגר סיפורי מורשת

שמי אסתר זרקון (מזרחי) נולדתי בתאריך 26.2.1951 באיסטנבול שבטורקיה ברובע גאלטה.אני בת בכורה להורים משה ורבקה מזרחי.כשהייתי בת 3 נולד אחי מוטי בתאריך 31.1.1954 ולאחר עוד שלוש שנים נולד אחי הקטן איציק בתאריך 15.5.1958.

רובע גאלטה הוא פרבר גדול באזור האירופאי של איסטנבול בו נימצא הבוספורוס וגשר גאלטה שמחבר בין האזור האירופאי של איסטנבול לאזור האסייתי.הינו גרים בבית של 8 קומות ללא מעלית עם מרפסת בולטת מעץ שקראו לה בלקון.זכור לי שבקומה שאנחנו גרנו היינו 3 משפחות, שלכל משפחה היו 2 חדרים היה מטבח משותף ושירותים משותפים.

באותם ימים גם לא היה מקרר בבית היה לנו מין ארון מזווה עם דלת מרשת ושם היו שמים את האוכל והירקות. דברי בשר קנו אצל הקצב באותו היום שבו בושל האוכל. חלב היו מביאים כל יום לפתח הבית וגבינות נקנו במכולת השכונתית, אז לא היו סופרמרקטים כמו היום והקניות היו נערכים יום יום. בבית גדלנו שלושת הילדים ההורים וסבתא ,שהיא היתה אמא של אבא שלי. כולנו גרנו יחד ב-2 חדרים.

את האוכל היו מבשלים על פתיליות מנפט ואת הבית היו מחממים באמצעות עצים היה לנו בבית אח גדול ובמרתף היו מאחסנים את העצים של ההסקה, לאחר שהעצים היו נהפכים לגחלים היו מוצאים אותם עם מלקחיים מיוחדים ושמים אותם בתוך קערה גדולה מנחושת ורגלים מיוחדות מנחושת וזה היה שומר על חום הבית בחורף. מקלחת לא היה באותו זמן בבית היו מחממים מים על הפתילייה ועושים לנו מקלחת בתוך גיגית ופעם בשבוע היה נהוג ללכת לבית מרחץ טורקי חמאם.

המשפחה לא באה מבית דתי, אך שמרנו תמיד על המסורת והמנהגים של היהדות, בשבת הלכנו לבית הכנסת נווה שלום שהיה בסוף הרחוב בו גרנו, וחגגנו את כל החגים כמו ראש השנה צמנו בכיפור וערכנו סוכות בבית הכנסת, בחג חנוכה הדלקנו נרות בחנוכייה שהייתה עשויה מכסף ומדליקים עם פתיליות של שמן במקום נרות. בפסח קראנו את ההגדה 2 לילות רצופים כיוון שהיינו בגולה, את ההגדה קראנו בלדינו.בחג פורים היה נהוג לקרוא את מגילת אסתר בבית הכנסת כמו כן חג שבועות היה נהוג ללבוש בגדי חג לבנים ולהביא ביכורים לבית הכנסת. בחג פסח היה נהוג להכין לביבות של מצות וקציצות של פרשה וקציצות עשויות מתרד ומצה.

את בית הספר היסודי עד כתה ד' למדתי בבית ספר אליאנס בו למדנו עברית צרפתית וטורקית. למדנו משעה 8 בבוקר עד שעה ארבע אחר הצהריים, למדנו בנים ובנות יחד והיה לנו תלבושת אחידה, לבנות היו שמלות שחורות עם צווארון לבן, ולבנים היו טוניקות מעל המכנסיים וצווארון לבן. בבית הספר הייתה משמעת מאוד קפדנית והייתה הקפדה על הכנת שיעורים, היה צריך לכתוב בכתב יפה בתוך השורות ,והיי חשוב מאוד לתת כבוד למורים ולמבוגרים, להשתתף בשיעור היה רק עם הרמת אצבע ולאחר קבלת אישור מהמורה. אסור היה לדבר בשיעור בלי לקבל אישור, המתחצף היה נענש בצורה חריפה עם משיכה באוזניים או שהיו מרביצים עם קצה של הסרגל על הידיים והרבה פעמים היו מעמידים את התלמיד בפינת הכיתה למשך כל השיעור.

בתאריך 15.5.1961 עשינו עלייה לארץ ישראל כל המשפחה: ההורים האחים והסבתא. אני הייתי בת 10.עלינו לארץ במטוס אל-על וקיבלנו דירת שיכון בהרצליה. אני הלכתי לבית ספר יסודי לכיתה ה', אחי מוטי היה בכיתה א' ואחי הקטן היה בן 3 והוא נשאר בבית כי באותם ימים לא היו גני ילדים לילדים בגיל 3.ההורים הלכו לעבוד בתל אביב ואנחנו הילדים גדלנו עם סבתא שקיבלה אותנו אחרי סיום הלימודים. השכונה בהרצליה הייתה שכונת עולים והיו בה רק 2 שורות של בניינים של 3 קומות. לאחר שסיימתי בית ספר יסודי הלכתי ללמוד בבית ספר תיכון מקצועי ברמת גן, 4 שנים.

הייתי תלמידה חרוצה ומקובלת מאוד בין החברים, השתתפתי תמיד בטיולים ובחוגים שהיו בבית הספר. כמו כן, השתתפתי בצעדת 3 הימים שנערכה בירושלים בהשתתפות תלמידי תיכון וחיילים, זו הייתה חוויה מדהימה.

בשנת 1961 בזמן העלייה לארץ הכרתי בפעם הראשונה את בעלי נחום. נחום היינו האחיין של אימא שלי האימא שלי והאימא שלו אחיות ואיך שנחתנו בארץ בעלי נחום ועוד 2 בני דודים שלי באו לשדה התעופה בן גוריון ולאחר הנחיתה ישר אימא שלי זיהתה את הבן של אחותה. התחתנו ב-30.3.1970 הייתי בת 19 והחתונה נערכה באולם בתל אביב.

נולדו לנו 3 ילדים: הבן הבכור רוני נולד ב-26.1.1970 והוא כיום נשוי עם 4 ילדים עדן, אפיק, סתיו, ולירן הבת ורד נולדה בתאריך 6.8.1972 נשואה ולה 3 בנים אבירן אדיר ודביר ומושיק נולד בתאריך 22.9.1979 נשוי ולו 2 ילדים אורי ואלה. כל המשפחה גרה בראשון לציון.

הזוית האישית

המשפחה לא באה מבית דתי, אך שמרנו תמיד על המסורת והמנהגים של היהדות