מאגר סיפורי מורשת

שמי צבי, אני משתתף בתכנית הקשר הרב דורי. להלן סיפורי:

בשנת 1939 פרצה מלחמת העולם השנייה. הגרמנים תקפו את פולין, אי לכך אנגליה וצרפת הכריזו מלחמה נגד גרמניה. הגרמנים היו הרבה יותר מוכנים למלחמה מאשר הציר האנגלו-צרפתי. צבא גרמני כבש את מחצית פולין ואת המחצית שנייה כבשה את ברית המועצות. בשנת 1941 הגרמנים תקפו את ברית המועצות וכבשו את המחצית השנייה של פולין.

באותו זמן אנו היינו בלבוב והגרמנים נכנסו וגירשו אותנו מדירתנו ומהבית שלנו (התמונה בהמשך). הם גירשו אותנו לגטו, מקום סגור בפרברי העיר לבוב. גרנו בצפיפות נוראית, שתי משפחות בחדר קטן. התקיימנו ממכירת חפצים כולל חפצי ערך. האוכל היה בקימוץ, והגרוע ביותר הייתה סכנת חיים שריחפה על כולנו. בשנת 1943 הנאצים התחילו לחסל את שארית האוכלוסייה שנשארה בגטאות. אנו הצלחנו להסתנן מחוץ לגטו הסגור ופולני אחד הסתיר אותנו במקום מחבוא. ישבנו שם שנה שלמה עד לשחרור על ידי הצבא האדום (הרוסי). בשנת 1945 הסתיימה מלחמת העולם השנייה, אנשי הבריגדה היהודית הגיעו לפולין במטרה ומאמץ להבריח את שארית היהדות מפולין לארץ ישראל, פלשתינה. ארץ ישראל אז הייתה תחת שלטון אנגלי והאנגלים לא אפשרו ליהודים להיכנס לארץ. אניות המעפילים נתפסו על ידי הצי האנגלי והיהודים הועברו למחנות סגורים בקפריסין. אנו הגענו לארץ בשנת 1948 מאנגליה, אבא שלי היה בצבא האנגלי במסגרת קורפוס צבאי פולני, ואני יחד עם אימא ואבא שלי קיבלנו אישורי כניסה לארץ ישראל. הגענו לתל אביב, פרצה מלחמת העצמאות ועברנו לנתניה, שם גרנו שנים רבות.

למצגת הסיפור המלא של צבי וליהי:

הזוית האישית

חוויתינו מהקשר הרב דורי הייתה שנפגשים כל שבוע, יושבים יחד, ובחבורה של סבים וסבתות נכדות ונכדים מספרים על העבר הרחוק, של הילדות, ילדות של סבים וסבתות, כל אחד מספר בתורו. אנחנו מאחלים זה לזו שניפגש תמיד ולעיתים קרובות, בבריאות שלמה ובהרבה שמחות.

סבא צבי והנכדה ליהי במסגרת התכנית