מאגר סיפורי מורשת

סבי, עדי ברקת. סבא נולד כבן יחיד ברומניה בעיר טימישוארה להורים משולם ואדלה רובינשטיין, כשהיה בן שמונה למד בבית ספר עממי, שלמדו בו גם יהודים וגם גויים. אחרי שסיים את הלימודים הייתה לו חברה מעורבת של יהודים וגויים שאתים שיחק תופסת, משחקי חברה, כדורגל והיו הולכים לשחות יחד בנהר המקומי.

בעיר מולדתו לאורך הרחובות היו עצי פרי מכל הסוגים וסבא וחבריו אכלו ביחד מכל סוגי הפירות. אבא ואימא שלו היו במרבית היום בעבודה ולכן ברוב הזמן לאחר הלימודים היה עם דודו שוני האח המבוגר של אמו אשר גרו בית לידו.

את הבר מצווה של סבא שלי ערכו בבית כנסת בטימישוארה. לאחר שמלאו לסבא 13 שנה, הוא והוריו עברו לעיר ברשוב (שהייתה עיר תיירותית ששכנה בתוך עמק המוקף בהרים) שבה סבא למד בבית ספר תיכון במגמת ספורט. בתקופת לימודיו בתיכון הוא עסק בספורט בין 4 ל-6 שעות ביום. הוא עסק בתחומי ספורט רבים, כמו אתלטיקה, משחקי כדור, ריצה, קפיצה, ועוד. במקביל אחר הצהריים סבא שיחק פינג פונג במועדון של ילדים שבו חברי המועדון התחילו להשתפר ולבסוף הפכו לאלופי ברשוב לגילם. העבירו אותם לבוקרשט לתחרות ארצית ושם הם התחרו. בסך הכל בברשוב סבא הקדיש הרבה זמן בעיסוק בטניס שולחן.

בעיר ברשוב נסעו לטיולים בטבע מטעם בית הספר, תנועות נוער או מועדוני ספורט. ברשוב היא עיר צבעונית במדרחוב של העיר לאמו הייתה חנות בגדים/כריות/מוצרי בד. היא עבדה בחנות עד מאוחר. אביו במשך היום עבד במפעל ארגזים של הממשלה ובערב היה גוזר את המוצרים שאמו תפרה ומכרה במשך היום.

מכיוון שאביו היה ציוני השלטונות מנעו ממנו במשך 10 שנים מלקבל אישור עלייה לארץ. עם המעבר לברשוב נעלמו עקבותיו ובסוף הצליח לקבל את האישור המבוקש. מבחינה רגשית סבי עבר חוויה קשה כי העלייה לישראל הייתה שאיפת של כל המשפחה, אך מאידך ההיפרדות מחברים וחוויות ותרבות מוכרת אל עולם בלתי נודע השפיעו קשה על מצב רוחו. במיוחד הוא היה מודאג ממצב שבו הוא עוזב תרבות מוכרת אל תוך תרבות דתית, שהוא לא מצא בא את מקומו.

לבסוף סבא והוריו עלו ארצה בטיסה ונחתו בשדה התעופה לוד ומשם לקחו אותם באוטובוס למעברת חצרים באזור באר שבע. המצב במעברה השפיע על סבא קשות, מכיוון שהוא נאלץ לחוות מעבר מעיר תרבותית אירופאית למעברה, שבה היו תנאים קשים כמו, מחסור בשירותים צמודים וחלק מהאוכלוסיה, ישבו ואכלו את ארוחתם מהרצפה. מקום שבו הרפואה המונעת הייתה ירודה משמעותית. אביו דאג לשקם אותו בקיבוץ מזרה בו הוא עבד ולמד עברית באולפן המקומי. לאחר חצי שנה בקיבוץ שבו למד וספג את התרבות הישראלית, סבא השלים את התאקלמותו הראשונית בישראל.

אביו מצא עבודה בגזירת נעלים ואמו עבדה במתפרה, תחילה בירושלים. בהמשך צרכי הפרנסה הביאו אותם לעבור ולגור ביפו ולבסוף הוריו השתקמו סופית בבת ים.

 הקריירה הצבאית של סבא

בגיל 18 סבא התגייס לצבא. בשלבי המיון החליטו להציב אותו בחייל תותחנים. בחיל התותחנים סבא עשה את הטירונות במחנה שבטה. לאחר הטירונות הוא עבר קורסים מקצועיים ולבסוף הציבו אותו ליחידה מבצעית. ביחידה זו הוא נלחם בתל דן מול הסורים, בשנת 1964. בהמשך שלחו אותו לקורס מכי"ם. לאחר הקורס הוא המשיך בפעילות מבצעית והועלה לדרגת סמל. בהמשך מפקד הגדוד מצא אותו מתאים ושלח אותו לקורס קצינים. סבא עבר קורס קציני אג"ם ונשלח להשתלמות חיילית. בסוף העניקו לו דרגת סג"ם במעמד הרמטכל יצחק רבין.

צה"ל החליט להעביר את כל מחזור הקצינים לנ"מ שהועבר תחת פיקוד עזר ויצמן ששירת כמפקד חיל האוויר. במסגרת הנ"מ שירת במספר תפקידים כגון: מפקד סוללה שהגנה על שדה תעופה. במלחמת ששת הימים, הסוללה שבפיקודו נתנה הגנה אווירית על מתחמים שונים של שדות תעופה. מלחמת ההתשה, הסוללה שהייתה בפיקודו ונתנה הגנה על כוחות שהיו פרוסים בתעלת סואץ. במלחמת יום הכיפורים, סבא שירת כקצין אג"ם בדרגת רס"ן של אגד נ"מ דרום. מפקדה זו הייתה אחראית על כ-15 גדודים שהיו פרוסים להגנת הכוחות שלחמו ברחבי סיני ואף צלחו את תעלת סואץ לתוך מרחבי מצרים עד לסיום המלחמה.

לאחר המלחמה סבא הועלה לדרגת סגן אלוף ומונה לשרת כמפקד בח"א 5 באל עריש. בהמשך, במהלך מסע ומתן לשלום עם מצרים, סבא היה בצוות המתאם את כל הנושאים הלוגיסטים עם הצוות המצרי. לאחר מכן מונה לטפל במעבר כל כוחות הנ"מ מסיני לבסיסי חיל האוויר החדשים שהוקמו בנגב.

מנהל אגף לוגיסטי של מגן דוד אדום

לאחר שחרורו מצה"ל סבא התקבל למגן דוד אדום ושם שירת במשך תקופה ארוכה, כמנהל אגף לוגיסטי של הארגון. בתפקיד זה היה אחראי על כל הנושאים הקשורים לציוד ומחשוב רפואי, רכישה ותחזוקת אמבולנסים וניידות טיפול נמרץ, ציוד ומחשוב קשר קווי ואלחוטי ונושאי בינוי שונים. בתפקיד זה סבא היה שותף להקמת תחנות מגן דוד אדום במרחב המדינה ונקודות הזנקה של רכבי הצלה יהודה ושומרון ועוטף עזה. תחנות ונקודות הזנקה אלו נתנו שירותי הצלה במשך 24 שעות ביממה לכל תושבי המדינה.

היום סבא בן 77 אבא וסבא מאושר ובריא, חיי את החיים.

הזוית האישית

עומרי ברקת: כיום סבא הוא אבא לשלושה ילדים וסבא לעשרה נכדים. סבי עושה איתי הרבה דברים ביחד, כמו לשבת ולדבר ביחד, משחק איתי פינג פונג, מלמד אותי על ערכים, נעזר בי בענייני טכנולוגיה ועוד. סבא ואני מרוויחים מהקשר בנינו מכיוון שהוא תורם את חלקו בענייני היסטוריה וספורט ואני תורם את חלקי בענייני טכנולוגיה ומדע. תיעוד סיפורו של סבא, הייתה חוויה נפלאה עבורי, הרגשתי שקשרי עם סבי מתחזקים.