מאגר סיפורי מורשת

שם סבי נחמיה פרידמן, על שמו של אביו שטבע באסון הכנרת 1943. האירוע קרה בחג סוכות כשאמו הייתה בהריון איתו.

סבי נולד בקיבוץ נגבה בתאריך 6.3.1944.

סבי מספר שבילדותו, מקום המגורים שבו היה רוב הזמן במהלך היום היה בבית הילדים. במלחמת השחרור בקיבוץ נגבה היתה מלחמה קשה מאוד וחברי נגבה עמדו בה בגבורה שהפכה לסמל של מלחמת השחרור.

סבי מספר: "במלחמה היו הפוגות. אני זוכר את עצמי כילד בן 4 מבקר בקיבוץ ההרוס ורואה מראות קשים ושונים מהרגיל". סבי גדל במסגרת החינוך המשותף שמשמעותו שינה בבית הילדים ולא בבית אמו. בבית הילדים היו חמישה חדרי שינה עם פרוזדור שמוביל לשירותים, מקלחת חדר אוכל וכיתה. בכל חדר שינה ישנו 4 ילדים. המקלחת הייתה משותפת לבנים ולבנות עד העלייה למוסד החינוכי בכיתה ז'.

אירוע מאוד משמעותי בחיי סבי היה מותו של אביו נחמיה, שטבע באסון הכנרת 1943. האירוע שקרה בחג סוכות. אבא של סבי הקים את הרפת בקיבוץ נגבה בשנת 1939.

 סבא נולד לאחר שאביו נפטר

בסוכות 1943 הייתה אסיפה שנתית של "התאחדות מגדלי בקר בישראל" אשר התקיימה בקיבוץ דגניה. האסיפה הייתה מוצלחת מאוד ובסופה התקיים משט של שתי ספינות בכנרת. המסלול היה מדגניה לעין גב. על הספינות עלו רפתנים מעל המספר המותר וכתוצאה מכך אחת הספינות שקעה במי הכנרת ן – 11 רפתנים טבעו בכנרת ביניהם אבא של סבי נחמיה. סבי מספר שאמו בתקופה זו הייתה בהריון איתו ולאחר מספר חודשים בתאריך 6.3.1944 הוא נולד.

כל ילדותו של סבי הושפעה מעובדה זו ומה שהחמיר את ההשפעה הקשה היה העובדה שלא דיברו איתו על כך. השתיקה הרועמת והלחישות מאחורי הגב ליוו את סבי כל ילדותו והשפיעו על דמותו. סבי מספר שגדל במשפחה קטנה מאוד של אמא ואח בוגר ממנו בארבע שנים. המשפחה הייתה קטנה אך הייתה מאוד עוזרת תומכת אוהבת ומחזקת. אחיו היה כעין חצי אבא בשבילו ואמו עשתה את המקסימום שיהיה לסבי טוב ולא יסבול ממחסור בדבר.

לאחר מספר שנים, כשגדל, התחיל סבי לעבוד במספר עבודות. סבי מספר שהענף המרכזי בו עבד כנער היה גן הירק בנגבה. הוא מאוד אהב לעבוד שם כי העבודה הייתה מעניינת מאוד והתקדם בה כולל העבודה עם טרקטורים וכלים חקלאיים וזכה בה להערכה רבה. סבי מספר שעבד בגן הירק עד שהיגיע לגיל גיוס לצבא, עד גיל 18.

אחרי הצבא רצה לחזור לעבוד בגן הירק שבינתיים החליף את שמו לגד"ש אך הקיבוץ חייב את סבי ועוד בן כיתה שלו להכנס לשנת עבודה ברפת. הרפת הייתה במשבר גדול והקיבוץ רצה לתגבר אותה עם צעירים חרוצים שיעזרו לחולל בה שינוי. חלפה שנה מכניסת סבי לרפת והוא התאהב בעבודה זו והמשיך לעבוד בה שנים נוספת עד היציאה ללימודי כלכלה ומינהל.

לפני הגיוס לצבא התחילה חברות בין סבי ובין רבקה שהייתה צעירה ממנו בשנה והייתה בת נגבה. הם היו חברים כמה שנים  ולאחר הצבא התחתנו באוקטובר 1965 והקימו משפחה. בן סבי הבכור עמרי נולד בתאריך 9.12.1967 ובהמשך נולדו עוד שתי בנותיו דלית ואשרת.

בספטמבר 1969 סבי יצא ללימודי כלכלה ומנהל וסיים תוך פחות משלוש שנים לימודי התואר הראשון והשני. עם סיום הלימודים חזר לתורנויות בקיבוץ ולאחר מלחמת יום כיפור בה השתתף וגם ניפצע קל בעיניו, נבחר להיות מרכז משק למשך שלוש שנים. בשנת 1980 נבחר להיות מנכל "ארגון משקי הדרום" והיה בתפקיד למעלה משש שנים. בתוך תקופה זו גם התגרש מרבקה. כאשר חזר הביתה לנגבה עבר לעבוד במפעל "צלפ" והפך למנכ"ל החברה. בשנת 1991 סבי הוביל מהלך של מיזוג עם חברת "גל תעשיות" ושמש כסמנכ"ל תפעול בחברה עד ינואר 1995.

בגיל 51 סבי עזב את הקיבוץ ויצא לדרך חדשה בעיר והיה מנהל מפעל בחברת "אמרז". החל משנת 1998 ניהל את מפעל "סודה סטרים" ומאז ועד היום סבי ממלא תפקידים מרכזיים בחברה. תפקידו האחרון של סבי הוא הקמת מפעלי "סודה סטרים" בעידן הנגב.

במרוצת השנים נולדו לסבי 8 נכדים. הנכד הבוגר זיו בנה של אשרת והנכדה האחרונה שנולדה בסוף דצמבר 2016 לפני מספר חודשים היא זהר בתו של עמרי.

הזוית האישית

פז וולוצקי: סבי מספר שעל אף שתמיד עבד קשה, הדבר החשוב ביותר עבורו היא המשפחה והיא הבסיס לכל.