מאגר סיפורי מורשת

סבא רבא יחיא, היה שוחט וקצב מוכר בעיר תל אביב. כאשר עלה סבא רבא יחיא, לישראל מצנעא שבתימן התגורר בירושלים. בסמטאות ירושלים הכיר את סבתא רבתא אסתר, שהייתה דור שביעי בישראל. לאחר נישואיהם חוו קשיי פרנסה גדולים, ולכן החליט סבא רבא יחיא לעבור להתגורר בתל אביב. תל אביב נחשבה באותם ימים למרכז פרנסה משמעותי בארץ ישראל, וסבא רבא יחיא החליט לנסות את מזלו שם.

סבא רבא יחיא לא למד לימודים פורמליים. הוא למד בבית ספר יסודי בצנעא שבתימן, אך לאחר שעלה לישראל לא הצליח להשתלב במוסד חינוכי. בעיקר מיכוון שעלה לבדו, ולא היו הורים שיפעלו לקבלתו לבית ספר. בעיר תל אביב מצא סבא רבא יחיא עבודה באיטליז, ושם למד את מקצוע השחיטה. לימים היה שוחט וקצב, בין המוכרים בעיר תל אביב.

למרות שהיה חסר השכלה פורמלית, למד סבא רבא יחיא לימודי דת לאורך כל שנותיו. הוא היה אדם דתי אדוק ואף חזן בבית כנסת. יחד עם סבתא רבתא אסתר, הם הקימו בית דתי ומשפחתם הייתה פעילה מאוד בקהילה הדתית בשכונתם. יחיא האמין שהדת משמרת את החיבור שלו עם משפחתו שנשארה מאחור בצנעא. כאשר עלה בגיל 13 ציידו אותו הוריו בטלית שנקנתה עבורו בבר המצווה. אותה טלית הייתה יקרה לליבו, ולימים העניק אותה לנכדו, גלעד דנוך, בבר המצווה.

למרות שביתם היה בית דתי המושתת על ערכי הדת והאמונה, היו סבא רבא יחיא וסבתא רבתא אסתר, אנשים ליברלים ופתוחים. שכניהם הדתיים והחילוניים כאחד מצאו אצלם דלת פתוחה לרווחה בימי חול ובחגים. גם כאשר ילדיהם נישאו והקימו בתים חילוניים, קיבלו זאת יחיא ואסתר באהבה גדולה. פעמים רבות הילדים והנכדים הגיעו להתארח בשבתות, ויחיא ואסתר קיבלו אותם בשמחה על אף שחיללו שבת בנסיעה אליהם.

סבא רבא יחיא האמין שהדת היא מקור כוחו של האדם היהודי, ופעל לקרב לבבות בין חילוניים לדתיים. הוא נהג לצטט מתוך ספרו של יגאל אלון "מסך של חול": "עם שאינו יודע את עברו, ההווה שלו דל ועתידו לוט בערפל".

הזוית האישית

החוויה שלי היא שלמדתי יותר על השורשים שלי, על המשפחה שלי ועל האנשים מהמשפחה שלי שלא זכיתי לפגוש לדבר איתם ולהכיר אותם.