מאגר סיפורי מורשת

שמי זאב חיים פרלשטיין ונולדתי בשנת 1947 בעיר רמת גן. אני הבכור מבין אחיותיי הקטנות ממני.

כשהייתי בן ארבע נולדה לי אחות קטנה וקראו לה נורית. לצערי כשמלאו לה שנתיים היא נדרסה למוות ע"י מכונית בעת שרצה לכביש. לאחר מותה נולדה לי אחות נוספת וקראו לה אורנה.

גרנו ברמת גן ולהוריי היה משק גדול ושם גדלו פרות תרנגולות וסוסים. בנוסף לעיסוק זה אבי עבד בנמל יפו כסבל ואמי הייתה עקרת בית. כילד קטן עזרתי להוריי להאכיל את בעלי החיים במשק ולהשקות את הפרדסים.

כשהגעתי לגיל מצוות עברתי עם הורי לגור בעיר הגדולה – בתל אביב ואילו סבי וסבתי נשארו במשק. בגיל מאוחר יותר עברנו לגור באשדוד שכן אבי קיבל תפקיד בנמל.

אני זוכר שבשנות ילדותי נהגתי לשחק עם חברי במשקי רחוב כגון: "הקדרים באים" משחקי כדור למניהם,חמש אבנים, "דודס".

כילד קטן אבי התנדב לשרת בבריגדה היהודית במסגרת כוחות הצבא הבריטי כחייל בחיל החפרים כלומר, חיילים שהכינו חפירות ועמדות לחיילי הצבא הבריטי. במהלך שירותו הוא נשבה ע"י הגרמנים והיה שבוי במשך כארבע שנים בשבי הגרמני. לאחר שיחרור מהשבי הגרמני אבי השתנה לגמרי – הוא הפך להיות עצבני, חרד לאוכל – מחשש שלא יהיה לו מה לאכול. הוא ישן עם כיכר לחם מתחת לכרית על מנת שלא יגנבו ממנו מזון. לצערי הוא לא טופל ע"י המדינה ולא עבר כל שיקום. אבי לא שיתף אותנו בסיפורי השבי שלו מעולם ועד ליום מותו.

צה"ל

בהגיעי לגיל 18 התגייסתי לצבא ושובצתי לחיל שיריון בחטיבה 7 כאלחוטן– קשר. במסגרת תפקידי הקפדתי על שמירת קשר בין המפקדים לכוחות הכפופים להם.

במהלך שירותי השתתפתי במספר קרבות כגון: קרב סמוע, קרב קאראמה ובקרבות ברמת הגולן. במסגרת שירותי הצבאי זכיתי להילחם לצידם של גיבורי ישראל כגון: רפול, יוסי בן חנן, ינוש בן גל, אביגדור קהלני, וגורודיש.

אביגדור קהלני שימש כאחד ממפקדי סיירת חטיבה 7 ובאחד הקרבות – קרב שייך זוויד נקלענו למארב מיצרי ואביגדור נפגע באופן קשה בכל חלקי גופו כתוצאה מאש שנשלחה אליו ואנחנו הצלחנו לחלץ אותו. זהו אירוע שזכור לי עד עצם היום הזה ובמיוחד זכור לי שלמרות פציעתו הקשה החיוך לא מש מפניו גם ברגעיו הקשים.

במהלך מלחמת ששת הימים חציתי את תעלת סואץ יחד עם ראש הממשלה לשעבר אריק שרון ז"ל. במלחמה זו התקרבנו עד כדי קילומטרים ספורים מהעיר קהיר – בירת מצריים. הצבא המיצרי עמד בפני השמדה כללית ורק לאחר התערבותן של המעצמות העולמיות הן עצרו את ההתקדמות של הכוחות הישראלים להשמדתה הסופית של מצריים. במהלך קרב זה אריק שרון נפצע כשניסינו לחצות את התעלה. הוא נפצע בראשו ולכן במהלך כל הקרב ראשו היה עטוף בתחבושת ספוגת דם שעיטרה את ראשו.

במהלך שירותי הצבאי למדתי כמה ערכים חשובים שהיו לי לאבן דרך במהלך כל חיי.

ראשית, למדתי מהי חברות אמיתית. בעיני חברות אמיתית הינה חברות שאינה נמדדת עפ"י צרכים אלא חברות של נתינה מבלי לחשוב על תמורה.

שנית, למדתי שכל אדם צריך להיות הוגן וישר קודם כל עם עצמו ואחר כך עם סביבתו. חשוב להיות כן עם עצמך וללכת עפי אמות המידה החשובות לך ולהנחיל אותן גם לדורות הבאים.

חיי הבוגרים

השתחררתי מהצבא ועבדתי כסבל בנמל אילת במשך כשמונה חודשים ולאחר מכן התחלתי לעבוד בענף הביטוח עד עצם היום הזה. במהלך השנים הקמתי משרד ביטוח עצמאי שבו עובדים אני אישתי ילדיי וכלתי. במהלך השנים שימשתי כסגן נשיא לשכת סוכני הביטוח בישראל. יש לי שלושה ילדים – שתי בנות ובן. כשהתחתנו אני ואשתי גרנו בבת ים ולאחר מכן עברנו לחולון וכיום אנו גרים בראשון לציון.

מנהגים

כאבא וכסבא הקפדתי במהלך כל השנים ואני עדין מקפיד על קידוש בימי שישי. מבחינתי זהו אחד המנהגים והערכים החשובים ביותר במשפחה. בכל יום שישי כל ילדי נכדי ונכדותי מגיעים אלינו לארוחת שבת משפחתית ולקידוש. במהלך הארוחה אנו מקפידים לא להגיע לשולחן עם טלפונים ניידים אלא להיות כל כולנו בארוחה יחד. כמו כן מקפידים לשוחח האחד עם השני ולספר חוויות מהשבוע האחרון.

יש לציין שאני ובני מקפידים להניח תפילין בכל בוקר. זהו מנהג שאמצתי לעצמי לפני כחמש שנים לאחר היכרות עם רב מכפר חב"ד ובמהלך פגישותינו הרבות לקחתי על עצמי להניח תפילין בכל בוקר. בני הבכור שמע זאת והצטרף אלי מרצונו החופשי. אני מקווה שגם נכדי ילכו בדרך זו ויקפידו על הנחת תפילין.

חגים

כאיש משפחה וכסב אני מקפיד מאוד על קיום החגים והמצוות עפ"י ההלכה היהודית. בכל חג כולנו יחד מתכנסים לארוחת חג שבמהלכה אנו מקפידים לקיים את המצוות וההלכות. בעיני ארוחות משפחתיות וחגים יוצרים קירבה גיבוש ואחדות בין כל בני המשפחה ואני נהנה לראות את כולם יחדיו בכל פעם מחדש. במפגשים אילו אנו מקפידים על שיחות אישיות וכלל משפחתיות.

הזוית האישית

הסיפור תועד במסגרת מפגשי תכנית "הקשר הרב דורי" בבית הספר.