מאגר סיפורי מורשת

סיפור אהבה הרצל ועליזה קראדי

כשהייתי ילד בן 7, בוקר אחד הגיע אלינו לשכונה בהרצליה משפחה ממושב דישון שבצפון, אל השכונה הגיע משאית ובה ישבה כל המשפחה והציוד שלהם, ברגע שהגיע המשאית רצו כל ילדי הרחוב לעזור למשפחה לפרוק את הציוד לביתם החדש. אני זוכר שראיתי ילדה קטנה בת 7 יושבת על המשאית בין הרהיטים, אני הייתי ילד בן 7, ניגשתי אליה ועזרתי לה לרדת מהמשאית, כששאלתי את שמה היא ענתה לי ששמה עליזה. באותו יום שלישי בבוקר לא תיארתי לעצמי שאותה הילדה שהושטתי לה את ידי ועזרתי לה לרדת מהמשאית היא זו שתהיה לימים לאשתי ועד היום.

משפחתה של עליזה גרה בבניין שלנו בדירה שבקומה אחת מעלינו, מאותה היום שהגיעו עליזה ומשפחתה לגור אצלנו בשכונה, אני ועליזה לא נפרדנו אפילו לא ליום אחד. היינו יחד בבית הספר, יחד משחקים אחר הצהריים, מכינים יחד שיעורי בית ונשארים עד השעות המאוחרות של הלילה יחד. רוב הילדים בגילנו ידעו שאני ועליזה חברים, והגיע למצב שהיינו הולכים ברחוב והיו צועקים לכיווננו "עליזה והרצל לנצח… שתי נשיקות במצח.." וכך עד ליום הגיוס שלי לצה"ל. כשהיינו בני 17 עברה משפחתה של עליזה לגור בצהלה שבת"א ועליזה נשארה לגור בהרצליה אצל סבתא וזה רק כדי להיות קרובה אלי.

לפני שהתגייסתי לצבא טסתי לחו"ל לטיול ויום לפני שטסתי נפרדתי מכולם לשלום ודווקא מעליזה לא נפרדתי וזאת מרוב שהייתי מאוהב בה ומאוד התביישתי, יום לאחר מכן התקשרתי אליה והסברתי לה שהיא הכי חשובה לי ושאני מחכה לחזור ולהיות איתה.

בגיל 17 במשלחת לגרמניה

התגייסתי לצבא בחודש נובמבר 1970, ושירתי בחיל התותחנים בתפקיד תומ"ת (מפקד צוות תותח מתנועע). באותה התקופה הקשר שלי ושל עליזה התחזק מאוד והגעגועים שלי לעליזה התחזקו מיום ליום, התחלנו לדבר על חתונה וחצי שנה לפני השחרור מהצבא החלטנו שהגיע הזמן למסד את אהבתנו ולהתחתן.

כשהתחתנו אני ועליזה, חיפשנו בית , ובאותה התקופה הוצב שלט למכירה על אותו הבית שבו גרו הוריה של עליזה שהגיעו להרצליה. אנחנו החלטנו לרכוש את הבית הזה שהוא הבית שבו גם גידלנו את 5 ילדנו (רונית, עמי, חגי, לירון ויובל).

בשנת 1972 נולדה ביתנו הבכורה רונית, בשנת 1975 נולד בננו עמי, בשנת 1976 נולד בננו חגי (אבא של נעם), בשנת  1983 נולד בננו לירון, ובשנת 1995 נולדה בתנו, יובל בת הזקונים.

כיום אני סבא ל 9 נכדים 7 בנות 2 בנים. גר בהרצליה, באותה השכונה שבה גדלתי, ליד אותו הפנס (כבר לא בודד כמו שהיה) עם אשתי היקרה עליזה הילדה שהכרתי לפני 60 שנה וחיים באושר.

סיפורו של סבא הרצל – חלק א' –  סיפור אהבה

סיפורו של סבא הרצל – חלק ב'

הזוית האישית

סבא הרצל: הקשר המיוחד שלי עם נכדי נעם החל מיום היוולדו. נעם הוא הנכד הבן הראשון שלי והנכד הראשון שממשיך את שם המשפחה שלי, זכיתי להיות הסנדק בברית של נעם המעמד היה מאוד מרגש עבורי מאחר וגם זו הייתה הפעם הראשונה שלי שקבלתי את הזכות הזאת עשיתי הכנות לקראת אותו היום כאיש מאמין, טבלתי במקווה ולפי פרשנות חז"ל מי שסנדק נמחקים לו כל חטאיו והוא מתחיל מחדש ולכן ניתנת לסנדק הזכות לברך את כולם לאחר טקס הברית. אני מאחל לנעם נכדי היקר בריאות איתנה המון הצלחה בדרכיו שיגדל להיות אדם חזק ומאושר ואני מאחל לשנינו שנזכה להיות נוכחים בחופתו ולהנות מצאצאיו אמן. כולי תקווה שנעם ימשיך במסורת שלנו שאותה אני העברתי לילדי.