מאגר סיפורי מורשת

יוסף (חיים) יוסף, נולד בעיראק, בעיר הבירה בגדאד. משפחתו כללה את הוריו, ששה בנים וארבע בנות. סך הכל עשר נפשות. הם גרו ליד מרכז העיר. יוסף היה בן 14 בזמן מאורעות הפרהוד. הוא היה ילד טוב, הוא חגג בר מצווה בעיראק, אביו עשה לו חגיגת בר מצווה והיא סיפר שהיא הייתה מאוד יפה. סבי סיפר כי בילדותו היו לו חברים מוסלמים שנהג לשחק עימם. היהודים חיו בשכנות טובה עם המוסלמים ועזרו זה לזה.

בעת הפרעות הוא היה בביתו ובחוץ היו צעקות רבות. הוא יצא למרפסת וראה אנשים נכנסים לבתים של יהודים ומוציאים חפצים משם. הוא ירד מהמרפסת וביקש מהוריו לצאת החוצה ולעזור לשכנים היהודים וגם ביקש מהם לברוח. הוריו פחדו לצאת מהבית ושמרו על הילדים. הוא רץ לבדו החוצה ולפתע פנה אליו שוטר ורצה להתנפל עליו ולהרביץ לו והוא ברח. הוא שמע אותם קוראים בערבית "להרוג את היהודים". הוא רץ מהר בחזרה הביתה ובכה ולא הבין למה מתנהגים ככה אליהם ולמה השכנים והחברים המוסלמים לא עוצרים את האלימות נגד היהודים. חלק ממשפחתו עלתה לארץ ישראל בשנת 1950 וחלקם בשנת 1951.

כשהגיע לארץ הוסיף לשמו הפרטי את השם "חיים". הוא רצה לעזור למדינה ולהגן עליה. הוא התגייס לצבא ושירת בצה"ל בחיל המודיעין בצבא קבע. סבי אהב מאוד את מדינת ישראל. הוא אהב במיוחד את אירועי יום העצמאות ולקח חלק בהם. הוא טען שיהודים צריכים לחיות כולם במדינת ישראל ואין לנו מדינה אחרת.

תמונה של יוסף חיים לאחר שעלה לארץ ישראל

הזוית האישית

סיפורו של יוסף חיים תועד במסגרת תכנית הקשר הרב דורי ע"י מאי סוירי.