מאגר סיפורי מורשת

יוסף נולד בלודג' בפולין ב- 22.6.1939, בכל שנה הוא חוגג עם הילדים את יום ההולדת ואת חגי ישראל. שמו על שם סבו שהיה רב ראשי בעיר לוביץ, השל"ה הקדוש. יוסף הוא האח הבכור והיחיד מאביו, הפרש הגילאים בין יוסף לאחיו התאומים הוא 11 שנה ולא היו לו יחסים טובים עם האחים בגלל האבא החורג.

חודשיים לפני פרוץ המלחמה בפולין יוסף נולד, חלק ממשפחתו נשארו בלודג', שם שהו במשך כל זמן המלחמה בגטו לודג'. ב-42' הגרמנים עשו אקצייה ואספו את הגברים ובניהם את אביו של יוסף ומאז לא ראה אותו יוסף או שמע ממנו. הוא נשלח לבית יתומים עד שאמו התחתנה בשנית. אין לו זיכרונות מתקופת ילדותו.

יוסף הוא ספורטאי מצטיין. הוא היה בנבחרת ספורט שחמט של בית הספר שלו בלודג'  ועדיין יש לו עדיין את התעודה. למד בבית הספר ידיש בלודג' ולא סיים תיכון. הוא עשה שנתיים של בית ספר מקביל לבזק בארץ (בית ספר מקצועי).

הוריו היו קומוניסטים (כלומר אמו ואביו החורג), גם הוא היה בתנועת נוער קומוניסטית ואמו הייתה מזכירת המפלגה במפעל שעבדה. כאשר סטאלין נפטר, התחילו בפולין להתנגד לקומוניזם. אמו הייתה בראש הרשימה של קומוניסטים שרצו לחסל וברגע ששמעו על הרשימה משפחתו ארזה הכל וברחה. יוסף עלה בתעודת עולה בנפרד ממשפחתו מכיון שהרגיש שהוא רוצה להיות חלק נפרד מהם.

את שירותו הצבאי לא סיים במלואו לצערו. הוא עשה טירונות בנח"ל והשתחרר בשל בעיה רפואית. את שירות המילואים הוא עשה בהג"א שם עבר קורס מכים ואחר כך קורס קצינים. הוא השתתף במלחמת ששת הימים בתור מפקד כיתה ובמלחמת יום הכיפורים בדרגת פקד משנה. אחרי המלחמה הועלה לדרגת פקד.

יוסף טייל בהרבה מדינות באירופה (צרפת, ספרד, איטליה, גרמנייה, בלגיה, הולנד ועוד). לפני מספר חודשים ביקר בפעם הראשונה בפולין מאז עליייתו. שם ראה שבבית הוריו שעזבו מתגורר גוי. כשהגוי שמע שבעבר יוסף גר שם הוא זרק אותו מהדירה ברגע כך שהצליח לצלם רק את חזית הבניין ואת החצר.

בגיל 25 יוסף התחתן בפעם הראשונה והביא לעולם שלושה ילדים. בגיל 43 התגרש ובגיל 48 התחתן שוב והביא עוד שלושה ילדים. 10 שנים לאחר שהתחתן בפעם השנייה אשתו עשתה תאונת דרכים קשה, היא ושני הילדים נפצעו קשה וילדה שלשית נולדה חודש ושבוע לפני הזמן. ברגע אחד מבעלי עסק די עמיד, הפכו להיות משפחה שנזקקה לעזרה סיעודית. 8 שנים לאחר התאונה התגרש שנית ושלושת הילדים נשארו במשמורת שלו. יוסף עבר תקופה מאד קשה אך במאמצים רבים הצליח להרים את הילדים שכולם הפכו לנכים מהתאונה.

בתו הגדולה סיימה את הצבא בהצטיינות כמפקדת נערי מק"ם, אחרי הצבא הקימה יחד עם חברה עמותה שנקראת "עמית לדרך", עמותה  המטפלת בחיילים מנערי מק"ם לאחר השירות הצבאי (נערי מק"ם אלו נערים עם עבר מאוד בעייתי וכשהם מגיעים לשירות צבאי משקיעים בהם הרבה מאמצים לעשותם אזרחים מן השורה, אך בתום השירות חלק ניכר מהם חוזרים שוב לפעילות עבריינית) . עמותת "עמית לדרך" שמה לה למטרה לטפל בנערים אלה, לדאוג להם למקצוע, ללימודים, לדיור ולמחוק את הרישומים הפליליים. עמותה זו הייתה כולה התנדבות, נכון להיום בתו מנכ"לית של העמותה ומתפרנסת מזה. בנו הגדול לומד באוניברסיטה העברית לתואר מהנדס מחשבים ומתמטיקה והקטנה (שהיום בת 20 בערך) עשתה שירות לאומי והיום עברה לבאר שבע.

משלושת הילדים הגדולים יש ליוסף כבר 13 נכדים ו-4 נינים.

סדר יומו של יוסף עשיר מאוד. הוא קם מוקדם בבוקר (4:30-5:00), נכנס למחשב ועובר על מיילים. יוסף מנהל קבוצת פייסבוק בשם "החברים של יוסי" שמיועדת לפנויים ופנויות, הוא דואג ל"חברים" לאירועים, ביליויים, מסיבות ריקודים, טיולים וכו'. כל זה כמובן בהתנדבות מלאה. מטרת הקבוצה היא להוציא את האנשים הבודדים (רובם גם מבוגרים) מהבית לפעילות תרבותית ומהנה. יוסף גם מבשל, צופה בטלוויזיה וקורא ספרים בפולנית במחשב.

חגיגת בר מצווה ליוסף

מפני שלא יצא לו לחגוג בר מצווה בנערותו, החלטנו המתנדבים איתו בשיתוף עם הרכזת מיכל אסרף לערוך לו טקס בר מצווה.

ביום חמישי, 8.3.18, תלמידי פרויקט "מחוברים" של מכללת אורט גבעת רם בירושלים, הרימו פרויקט בר מצווה לניצול השואה יוסף הורוביץ, בן לשושלת השל"ה הקדוש, במסגרת תכנית התפתחות אישית ומעורבות חברתית בבית הספר. הפרויקט יצא לדרך כאשר באחד מפגשי המחוברים בחג החנוכה ציין יוסף כי לא חגגו לו בר מצווה ותלמידי הפרויקט החליטו על עצמם פרויקט זה ולהרימו ביד רמה. בזכות העמל, השותפות וההתגייסות המערכתית של כל הקהילה החינוכית של בית הספר- תלמידים, הורים, מורים, מזכירות וסגל ההנהלה, הפרויקט הוגשם במלוא הדרו. באירוע בר המצווה המרגש שנחגג בבית הכנסת שבבית הספר בפאר ובהדר, נכחו הקהילה החינוכית הבית ספרית, ניצולי השואה השונים מפרויקט מחוברים של בית הספר, וכמובן, משפחתו של יוסף שהגיעה בהרכב מלא-ילדים, נכדים ונינים.

האירוע, שסימל את הקשר הבין-דורי המיוחד שנרקם בפרויקט זה, לווה בשירה, נגינה וריקודים וכלל זריקת סוכריות, הנחת תפילין, אמירת דרשה, שמחה רבה והתרגשות כיאה לחגיגת בר מצווה יהודית מסורתית אמיתית. יוסף עלה לתורה, רקדנו עם תופים ושופרות, כל משפחתו הגיע והתכבדנו בסעודה. כך יצא שיוסף חגג לבסוף בר מצווה בגיל 79.

הזוית האישית

יוסף לא חגג את טקס בר המצווה בנערותו, החלטנו המתנדבים, איתו ובשיתוף עם הרכזת מיכל אסרף לערוך לו טקס בר מצווה.