מאגר סיפורי מורשת

שמי יואל בן יוסף, אני משתתף בתכנית הקשר הרב דורי, זהו סיפורי:

נולדתי בתאריך 10.3.1948, כ״ט באדר א׳ תש״ח בעיר טבריה, בבית החולים שוויצר. זה היה חודשיים לפני הכרזת המדינה. הנסיעה בדרכים אז הייתה לא בטוחה בגין התנכלויות ערבים ליהודים. אמי שהתה בטבריה כדי לא להיות במצב שהדרך חסומה ואני "רוצה" להיוולד. בפועל היא המתינה לצאתי שבועיים. רק לאחר טקס ברית המילה שוחררנו הביתה.

הגענו לקיבוץ עין-גב ברכב משוריין. לאחר חודשיים, בליל הכרזת-המדינה, הוציאו את כל ילדי עין גב מהקיבוץ, כדי לשמור על שלומם, יחד עם מרבית החברות, והעבירו אותנו לחיפה וסביבתה. כבן קיבוץ בעין גב אני זוכר את הלינה המשותפת, את בית התינוקות, גן-ילדים 'רבקה', בית הספר בו למדתי נקרא קבוצת 'אלומות', זה היה בית חינוך מקומי לילדי עין גב בלבד.

אני בילדותי חותר בכנרת 

בתיכון יצאתי לשנת שירות מוקדמת בתנועת הנוער העובד והלומד בקן נס ציונה. בצבא שירתי בסיני במלחמת-ששת-הימים. הייתי מ"כ ביחידות שונות בחטיבת נח"ל. לאחר מכן כשנתיים הייתי גנן נוי בקיבוץ. למדתי במכינה לקראת אוניברסיטה, ובסמינר למורים אורנים. בלימודיי האקדמיים למדתי ביולוגיה באוניברסיטה העברית, ירושלים.

התחתנתי בשנת 1976 בעין גב עם ליאורה ברות, אשתי אותה הכרתי בבית החלמה לחיילים. שהיתי שם בעקבות פציעה בתרגיל יעד-מבוצר/ לילה בצאלים). נולדו לנו ארבעה ילדים: סלעית, דרור, שחף וצופית ז״ל. מקצועית העברתי שתים עשרה שנים בהוראת טבע וחקלאות בביה״ס ׳קדמת כנרת׳, בית ספר יסודי של כיתות א׳-ח׳ בעין גב. בהמשך עבדתי בגננות בבית העלמין בעין גב. כמו כן עסקתי בהדרכת תיירים בסיוק בקיבוץ, עד היום אני עוסק בכך. עוד תפקיד שמלאתי היה סדרן עבודה בקיבוץ במשך חצי שנה, רכז תרבות כשנתיים. הייתי גם רכז איסוף מיכלי שתייה תמורת פקדון, ועוד היד נטויה.

הזוית האישית

הלל: היה לי כיף לעבוד עם סבא כי היה כיף איתו ומעניין.