מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

ילדותי בנתיבות

יהודה והתלמידות במסגרת התכנית
ביום נישואיי
החיים במעברה

שמי יהודה אשרף, ואני משתתף בתוכנית הקשר הרב דורי.

ב1957 עלינו לארץ באוניה. אנשי הסוכנות היהודית הביאו אותנו באישון לילה לעזתה – נתיבות. המשפחה שלנו שמנתה  9 נפשות, קבלה פחון כדי להתגורר בו. גרתי בו עם שבעת אחיי. (שניים מהם כבר ניפטרו).

בפחון היו מיטות ברזל ומיזרון מקש ליפה. קבלנו פתיליה ועששית, כדי לבשל ולהאיר את הבית. המים היו בחוץ וגם השירותים, ולא היה לנו חשמל. כדי לקרר את האוכל היינו קונים בלוקי קרח, ששימשו בתור מקרר.

את כל החגים הראשונים לשהותנו בארץ, חגגנו אצל הדודה שלנו  שגרה במושב זרועה.

למדתי בבית הספר היסודי מכיתה א' עד ח'. אז לא היו מלגות ועשו לנו מבחן סקר כדי לראות את רמת ההישגים שלנו. עבדנו בחקלאות במסגרת בית הספר. לדוגמא: בשביל לקבל תמונת מחזור עבדנו בקטיף כותנה.

אהבנו לשחק מחניים, כדורגל, כדורסל, שבעה דגים, וחמש אבנים. כילד לא היו לי אף פעם בגדים חדשים, הבגדים בדרך כלל היו קרועים ובלויים. כל חופש שנתי בנתיבות, היינו יוצאים לנופש בנוף הרצליה. היינו עושים שם מחנה קיץ שארך שבוע ימים. כשסיימתי את בית הספר עברנו למושב אדירים בעקבות אחותי הגדולה. במושב עבדתי  בחקלאות, ושם גם הכרתי את אשתי. התחתנתי ונולדו לי 3 ילדים ומהם 9 נכדים.

אני זוכר שחגגתי את בר המצווה שלי בחוג המשפחה, בשונה מהילדים שלנו, להם כבר חגגנו בר-מצווה באולמות. לשתי הבנות חגגנו בר-מצווה בבית ספר "מוריה" בגבעת המורה. הבן הראשון שלנו סיים את הצבא והלך לשרת במשטרה. שתי הבנות למדו בחטיבה דתית. הבת האמצעית למדה בתיכון "יהודה" עיוני והבת הקטנה למדה באורט תקשורת.

הילדים התחתנו ונולדו לנו 9 נכדים יפים ובריאים.

הזוית האישית

הסיפור תועד במסגרת תכנית הקשר הרב דורי. התכנית התקיימה בבית הספר אוהל מאיר בעפולה, התש"ף, בהנחיית המורה המובילה שרה בן יוסף.

מילון

עששית
כלי תאורה קטן שבו פתיל דלוק טבול בחומר בערה. (מילוג)

ציטוטים

”בפחון היו מיטות ברזל ומיזרון מקש ליפה. נתנו לנו פתיליה ועששית, כדי לבשל ולהאיר את הבית. המים היו בחוץ וגם השירותים, ולא היה חשמל“

הקשר הרב דורי