סיפורו של חפץ
שם החפץ: טלית.
ארץ יצור: פולין
שנה: 1920.
החומרים שמהם עשוי החפץ: סיבי משי.
הטלית נמצאת אצלנו בבית בבעלותי.
הטלית הגיעה אליי בירושה במטרה לשמור על המסורת היהודית. סבא רבה שלי הביא אותו מפולין וכאשר נפטר עבר לסבא רבה ראול וכאשר הוא נפטר זה עבר לחתן שלי בעלה של בתי חנה.
גלגולו של חפץ – הטלית והתפילין של סבא לאון:
מזיכרונות ילדותי, בולטת דמותו המיוחדת של סבא לאון עם הטלית והתפילין. סבי היה איש דתי שנהג להתפלל ולשמור את חוקי היהדות. הוא נולד בפולין ב- 1890, היגר לארגנטינה ב- 1923 שם בנוסף לעיסוקיו שימש כחזן בבית הכנסת המרכזי בעיר קורדובה. זכורה לי היטב הטלית בה התעטף והתפילין שלו שלקח עמו מפולין לארגנטינה והביאם לישראל עם עלייתו ארצה בשנת 1973 ושמר עליהם בקנאות.
עם פטירתו בהיותו כאן בישראל נשארו הטלית והתפילין בבית אבי שמסר אותם לשמירה מדור לדור. היום הם שמורים אצל בתי חני שם החתן שלי ממשיך במורשת ושומר עליהם.
הזוית האישית
הסיפור תועד במסגרת מפגשי תכנית "הקשר הרב דורי" בבית הספר.
מילון
טליתהיא בגד בצורה מלבנית, אשר בארבע פינותיו שזורים חוטי הציצית. את הטלית לובשים יהודים בזמן התפילה בבית הכנסת