מאגר סיפורי מורשת

שמי חביב לאלזר יליד 1943 נולדתי באיראן. בעיר בשם מלאיר. אבי יצחק ז"ל ניהל עסק מסחר ואמי פנינה ז"ל הייתה עקרת בית ועסקה בתפירה. אנחנו היינו משפחה של 10 ילדים שאני הכי קטן. מתוכם נפטרו 4 אחים ובארץ יש 3 אחים ואחות.

לאבי ז"ל היה בית גדול עם רחבה ענקית למפגשיי סוחרים. הינו בין המשפחות העשירות במלאיר אני נולדתי ב1943 עד כמה שזכור לי אחי ושתי אחיותיי עלו לארץ בשנות ה-50 ויתר המשפחה נשארו באיראן.

למדתי בבי"ס אורט בפנימייה בטהרן במשך 4 שנים וסיימתי את הלימודים בהצטיינות.

בשנת 1962 כשהייתי בן 16 עליתי לארץ ע"י הסוכנות היהודית לבד ללא משפחה, היו לי כאן אח ושתי אחיות וגרתי אצלם תקופות קצרות עד שהלכתי לקיבוץ רגבים ושם למדתי באולפנה.

כיום אנחנו משפחה של שלושה ילדים, שני בנים ובת + שבע נכדים. שני הבנים נשואים לשני כלות חמודות והבת טרם התחתנה. אני עוסק כעצמאי בתחום וילונות ואישתי היא ספרית. אנחנו גרים ברעננה אחד הילדים גר בכפר סבא הירוקה והבן השני גר בראשון לציון והבת גרה בעין שרית.

הסיפור המרכזי שלי: מלחמת יום כיפור

במלחמת יום כיפור אנחנו היינו בבית כנסת, בצום יום כיפור. בסביבות השעה  3-4 בצהריים הגיעה השמועה לבית כנסת באמצע התפילות ונודע כי מצריים, סוריה וירדן פתחו במלחמה נגד ישראל. מכיוון שביום כיפור לא היה רדיו לא טלוויזיה ולא טלפון השמועה התפשטה והבנו שזה אמיתי ובאמת פרצה מלחמה בכל החזיתות. אנחנו השתדלנו לסיים את התפילות כמה שיותר מהר ולהגיע הביתה.

פתחנו את הטלוויזיה ואת הרדיו למרות שהיה יום כיפור, אנחנו שמענו ברדיו ובטלוויזיה על גיוס חיילים על ידי סיסמאות. אכלנו משהו יצאנו מהצום ולי הייתה משאית משלי גם את המשאית גייסו. אני נסעתי עם המשאית שלי למקום הגיוס, גייסתי את המשאית ואני בעצמי נסעתי ליחידה שלי: הנדסה קרבית אותה יחידה ששירתתי בסדיר ובקבע והתגייסתי שם.

זה כבר היו שעות הערב המאוחרות משם כל היחידה נעה לכיוון סיני, אנחנו נסענו כל הלילה, היו שירות גדולות והכבישים היו עמוסים עד שהגענו לבירגפגפה (שבסיני) שם אנחנו חנינו לא זכור לי כמה זמן עד שכוחותינו עברו את התעלה לכיוון מיצרים, משם אנחנו עברנו לכיוון תעלת סואץ ומשם חצינו את התעלה על גשר שבנו יחידת בת של הנדסה קרבית שנקראת יחידת גישור שהיו מומחים בבניית גשרים.

מאלבום התמונות בתקופת המלחמה

עברנו על הגשר לכיוון מצרים מול העיר סואץ, היחידה שלנו התמקמה מול תעלת סואץ קילומטר 101 משם. אנחנו היינו מספקים את המוקשים ואת התעלות לחיילים שישבו מול המצרים. היינו עושים לנו שוכות (מין בורות שבהם היינו שוכבים) ובלילה היינו ישנים בתוכן, על מנת שעם תהיה בלילה התקפה של המצרים לא ימצאו אותנו בתוך האוהלים ישנים.

כך המלחמה נמשכה כמעט חצי שנה ולמעשה אנחנו היינו במילואים. לאחר משא ומתן עם המצרים והסדר בין הצהל והצבא המצרי, שיחררו אותנו מהמילואים וחזרנו הביתה בשלום.

מאלבום תמונות תקופת המלחמה

סיפור החתונה שלי

אני עליתי לארץ לבד ללא הורים, אחרי אולפנה וקיבוץ התגייסתי לצבא.

בשנת 67 שהייתי בצבא קבע היכרתי את אישתי, שהיא בת אחותו של גיסי שהם עלו לארץ בשנות ה-50. לאחר שנה החלטנו שאנחנו מתחתנים מאחר ואני גרתי פה ללא הורים היתחתנתי בלעדיהם, למרות שהיה לי קשה ומרגש מאוד להתחתן ללא הורים. התארגנו והתחתנו באולם חדש ברעננה. החתונה שלנו הייתה החתונה הראשונה שהתקיימה שם.

חיתן אותנו הרב פרץ שהיום הוא הרב הראשי של רעננה, ואז החלטנו שאנחנו נגור ברעננה קנינו שם בית ונולדו לנו שני בנים ובהפרש של 10 שנים נולדה לנו גם בת.

הזוית האישית

רוני הנכדה: היה לי מאוד כיף לעבוד עם סבא שלי וחוויתי המון חוויות בפרויקט ואני ממליצה בחום ללכת ולחוות בעצמכם את הקשר הרב דורי.

סבא חביב: אני נהנתי להיות עם נכדתי ואני מאוד שמח שהיצלחתי להיתפנות לפרויקט הזה ואני לא מצטער על דקה ממנו.

סיכום פעילות הקשר הרב דורי בשנת הלימודים תשע"ח בבית חינוך ע"ש ש"י עגנון כפר סבא.

תודה למנחם מרקוביץ' על הצילום והעריכת הסרט. פורסם ביוטיוב תאריך 4 בנוב׳ 2018 ע"י מנהלת בית חינוך ע"ש "ש"י עגנון", כפר סבא מיקי בר משה