מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

סיפורו של הסיר והסכין ברכבת המובילה למחנה העבודה..

סבתא הניה המספרת
הסרטיפיקט שאיתו עליתי לארץ
במהלך הנסיעה חוררתי לאט לאט חור בחלון הרכבת בגודל היד שלי ו.....

סבתא רבתא של מושקא, הגב' הניה מושקוביץ, מספרת לנינתה את סיפורה:

נולדתי בי"ג אדר ב' תרפ"ז (1929) בעיר חוסט שהונגריה  להוריי משפחת ינקוביץ. קהילת יהודי חוסט הייתה אחת ממרכזי התורה הפורחים בצפון הונגריה, עד שעלה עליהם הכורת נאצי.

ב- 19 במארס 1944 נכנס הצבא הגרמני להונגריה. היהודים נדרשו למסור לשלטונות את חפצי הערך שלהם ונושלו מכל נכסיהם. היהודים נשלחו לגטו שנקבע במבני חצר בית הכנסת הגדול. לאחר כחודשיים, ב-30 במאי 1944, שולחו יהודי הגטו למחנה ההשמדה אושוויץ, רובם מצאו שם את מותם ביניהם היו גם הוריי.

מכיוון, שהייתי אז  נערה צעירה  כבת חמש עשרה הושארתי בחיים על ידי הגרמנים, כדי שאוכל לשמש כוח עבודה עבור הצבא הגרמני. ולאחר מספר שבועות נשלחתי ברכבת ממחנה הריכוז אושוויץ למחנה עבודה אחר.

סיפורי התרחש  באותה נסיעה.

רעב קשה ונורא שרר אז. וממש לא היה מה לאכול. כשעליתי לרכבת ממחנה אושוויץ בירקנאו למחנה העבודה, החלטתי לקחת איתי סיר וסכין. אותם החבאתי תחת מעילי, מבלי שהגרמנים ישימו לב. במהלך הנסיעה ברכבת, חוררתי אט אט את החלון באמצעות הסכין עד שנוצר חור בגודל של היד שלי והסיר. בכל פעם שהרכבת נעצרה בתחנה והמתינה, הייתי מושיטה את היד עם הסיר בחור שעשיתי בעזרת הסכין, ומבקשת מהאנשים שעברו שם שיכניסו לסיר קצת אוכל. בכל פעם שהסיר היה מתמלא, הייתי מכניסה אותו חזרה ואני וחברותי הרעבות התחלקנו באוכל, כך שרדנו את הנסיעה הארוכה והקשה.

פעם אחת תוך כדי נסיעה, נכנס אחד המפקדים הגרמנים לקרון שלנו והבחין בחור שנוצר בחלון. הוא צווח  בזעם נורא ושאל: "מי עשה את החור הזה?" השתרר שקט, ואף אחת לא ענתה.

הגרמני שאג בקול: "אם אתן לא אומרות אהרוג את כולכן!" ואז לא נותרה ברירה לחברותי, והן ענו  לו, שזו אני. הגרמני קרא לי, ואני הייתי כבר מוכנה לגרוע מכל. הגענו לרציף והוא צעק עלי  ואיים עם רובה שלוף בידו: "למה עשית את זה?!" אני עניתי בקול מפוחד: "רציתי קצת אוויר". הגרמני התגלגל מצחוק מרושע ושחרר אותי לנפשי.

לאחר שהמלחמה הסתיימה, גיליתי את גודל האסון, ממשפחתנו נותרנו רק אני ואחותי. בתחילה ניסיתי לעלות לארץ ישראל האופן בלתי לגאלי עם אניית מעפילים חיים ארלוזרוב. אולם, הבריטים ששלטו באתה תקופה, אפשרו לנו רק לרדת לחוף חיפה ליד בת גלים, ומשם נשלחנו באותה אנייה חזרה לקפריסין. שם שהיתי מספר חודשיים  במחנה העקורים.

עד שהצלחתי להשיג סרטיפיקט, אישור כניסה חוקי מטעם הסוכנות היהודית לארץ ישראל. הפלגתי באנייה "חיים ארלוזרוב", יצאנו מקפריסין ב-19 למרץ 1948 ולאחר נסיעה קשה ומתישה זכיתי לחונן את אדמת הקודש של ארץ ישראל.

הזוית האישית

מושקא מושקוביץ וסבתא הניה  העלו את תיעוד סיפורה של הסבתא בתכנית הקשר הרב דורי.

מילון

מחנה אושוויץ
מחנה הריכוז וההשמדה אַוּשְׁוִויץ (שבדרום פולין היה הגדול במחנות ההשמדה שהקימה גרמניה הנאצית במלחמת העולם השנייה, ובו נרצחו כמיליון ומאתיים אלף נפשות, בהם כמיליון ומאה אלף יהודים (91%), יותר מבכל אתר אחר במהלך המלחמה.[1] היה זה מחנה ההשמדה שפעל במשך הזמן הרב ביותר (מיוני 1940 עד ינואר 1945[2]) מכל מחנות ההשמדה, ובו הגיע לשיאו תיעושו של רצח ההמונים. בשיאו היה אושוויץ "אימפריה עצומה", שכללה 45 מחנות שהשתרעו על 40 קמ"ר. באושוויץ היו שלושה מחנות מרכזיים: אושוויץ I, שהיה מחנה הריכוז הראשוני ושימש מרכז מנהלי למערכת המחנות, ובו נרצחו כ-75,000 אינטלקטואלים פולניםוכ-15,000 שבויי מלחמה סובייטיים; מחנה אושוויץ II (בִּירקֶנַאוּ) (Birkenau), שבו התבצעה עיקר השמדת היהודים, ובו נרצחו כמיליון ומאה אלף יהודים, וכ-22,000צוענים; ומחנה אושוויץ III (מוֹנוֹבִיץ) (Monowitz), שפעל כמחנה עבודה עבור חברת אִי גֶה פַארבֶּן. מעבר לשלושת המחנות הללו פעלו סביב אושוויץ כארבעים מחנות משניים, שבהם הועבדו יהודים בעבודות פרך. שער הכניסה למחנה הריכוז אושוויץ שעליו התנוססה הכתובת "העבודה משחררת". וגם פסי הרכבת המובילים לפתח מחנה ההשמדה אושוויץ II בירקנאו, נחקקו בזיכרונם של רבים כסמל מרכזי לשואה ולהשמדתם של היהודים. המונח "אושוויץ" הפך לשם נרדף לשואה, ולסמל לרוע ולאכזריות האדם, לעינויים ולסבל.

אניית חיים ארלוזורוב
הייתה אניית מעפילים שארגן המוסד לעליה ב'. האונייה, שנקראה על שמו של המדינאי חיים ארלוזורוב, הובילה 1,346 מעפילים[1] מנמלי שוודיה ואיטליה אל חוף ארץ ישראל בחורף 1947, במסע הימי הארוך ביותר של ספינת מעפילים עד אז. האונייה עלתה על שרטון מול חוף בת גלים שבחיפה ב-28 בפברואר1947, תוך מאבק בספינות וחיילי הצי הבריטי. מעפיליה נעצרו על ידי הבריטים וגורשו למחנות המעצר בקפריסין. נושאים: שואה, עליה, הסטוריה ציטוט: ב"ה זכיתי להקים משפחה יהודית חסידית מפוארת, צאצאיי הם הנקמה המתוקה שלי בנאצים הרשעים.

ציטוטים

”ב"ה זכיתי להקים משפחה יהודית חסידית מפוארת, צאצאיי הם הנקמה המתוקה שלי בנאצים הרשעים. “

הקשר הרב דורי