מאגר סיפורי מורשת

סבתא ז'נט מספרת לי על סבא ניסים זכרונו לברכה:

"סבא נסים גרינברג ז"ל, יליד 31/10/1949, התגייס לצה"ל בתאריך 11/11/1967

בנובמבר 1968, עם הכשרתו כלוחם חי"ר וכנהג זחל"ם, ניסים ז"ל הוצב בתעלת סואץ וסופח לחיל הנדסה קרבית – גדוד סער 606 (שנחשב בזמנו לעילית של חה"ן) – בביצורים ובאחזקת הגזרה הצפונית של התעלה.

על ניסים שמעתי מאחי ששירת אתו בבסיס, באותו זמן הייתי בת 17 בכיתה יב' והוא חייל בן 21, רציתי מאוד להכירו כי בעיני היה גיבור והכרתי אותו, לאחר מספר פגישות רצינו להתחתן למרות התנגדותו של אבי שטען שלא כדי להתחתן עם חייל שנפצע, מאוד נעלבתי וחשבתי שאך יתכן שלחייל שנתן מעצמו למדינה ולהגן עליה לא מגיע להקים משפחה. התחתנו ונולדו לנו 4 ילדים הבכורה מיה אימא של עילאי שנה אחרי, יוסי שי אחרי עוד שנה, גילאת ושירי אחרי 12 שנים.

ניסים ז"ל לחם בגזרה הצפונית של תעלת סואץ במשך למעלה מ- 10 חודשים רצופים – בניגוד ל"נהלי רענון קו", ועל אף פציעתו הקשה כדלהלן. כשהוא עושה כן בגבורה ובאומץ לב מתוך תחושת שליחות פטריוטית ומוטיבציה גבוהה.

בעיצומה של מלחמת ההתשה (בתאריך 24/04/1969), פתחו המצרים בהפגזה ארטילרית לעבר הזחל"ם של ניסים ז"ל בעת פריצת הציר הצפוני, שבוצעה ככלל בחסות החשכה. תחת האש הכבדה נפגע הזחל"ם – מערכת ההגה נשברה והוא נפל לתוך בור ענק, שנפער בהפגזה, סמוך למוצב טמפו.

בזמן מלחמת ההתשה ניסים השתתף במבצע צבאי שבו קבל פרס ביטחון ישראל (אות גבורה) משר הביטחון משה דין. ניסים אהב מאוד את הארץ והיה לו חשוב לתת ולעשות הכול ולהגן המדינה ותושביה.

במשך כל אותו הלילה לא חדל הירי המאסיבי בשדה הקרב וניסים ז"ל נותר לכוד בזחל"ם, תחת ירי ארטילרי של הכוחות המצרים. בכל אותן שעות יותר מ-100 פגזי נ"ט התפוצצו לידו ועברו מעליו – רסיסי פגזים ניתכו וניתזו, קולות הירי והנפץ לא נדמו ולצדם הבזקי אש מפצצות תאורה שנורו.

עם שחר, ניסים ז"ל חולץ והוא טופל ביחידה.

ניסים עמד בפני ועדה בהתאם להמלצתי. המלצתי גם עברה ליחידה קרוב לביתו לתפקיד לא קרבי. במקום זה הנ"ל הועבר ליחידה שלך ולדבריו כעת רוצים לשלוח אותו שוב ליחידה קרבית.

הרני לציין שהנ"ל שרת בקו ממש כ- 10 חודשים ?? קרה לא כעת סיטואציה טראומטית … עליה על מוקש); הופיעו אצלו תופעות נפשיות מתאימות ל…. לאור האמור לעיל ברור שהצבתו במצבו הנוכחי ליחידה קרבית עלולה להחמיר את מצבו הנפשי.

כנראה עמ' 2 (הפוך) שנת 1969 (תאריך לא ברור) ד"ר א. לוסטיג (מרפאה צבאית לבריאות הנפש תל השומר) כותב: בדיקתי מהיום מצדיקה את המלצתי להעבירו ליחידה קרובה לביתו. לכן אבקשך בהקדם להעביר הנ"ל לתפקיד לא קרבי ביחידה קרובה לביתו ופרופיל 56 שקבל מאשר את הצד הטיפולי הזה.

למרות הפציעה הקשה כבחור צעיר וחזק ההחלמה הייתה מהירה וניסים סירב

לוותר על המשך שרות ביחידה שלו (קרבית) וחזר לשרות. 5 שנים אחרי זה פרצה מלחמת יום הכיפורים. הוא גויס לשמונה חודשים רצופים, לצערי גם במלחמה הזאת הוא נפצע.

רבים מחבריו נהרגו מה שגרם לו לצער גדול וההתמודדות עם החוויה הייתה קשה ומצערת כשלמשרד הביטחון אין עזרה להציע. באותם השנים לא יכולתי לוותר על איש צעיר ואבא לילדים ושילמנו מכספנו האישי למרות שהמדינה הייתה צריכה לקחת אחריות על כך.