מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

סיפורו של בית הספר היהודי בריגה שבלטביה

סבתא אירנה ונכדתה אסתי
סבתא מספרת
התחלנו את השיפוצים, כמו אבותינו בעבר, שנכנסו לים סוף, בתקווה רק לנס ולהשם.

שמי אירנה לריאנוב, נולדתי בשנת תשי"ט 1958.

גדלתי בארץ קטנה בצפון אירופה, בלטביה. בתקופת מלחמת העולם השנייה לטביה נכבשה על ידי ברית המועצות, שהצליחה להשליט את המשטר הקומוניסטי בלטביה. גדלתי וחונכתי ברוח השלטון. באותם ימים כול בתי הספר היו בתי ספר סובייטים ואילו בתי ספר יהודים לא היה בכלל.

בשנת 1989 השלטון הקומוניסטי נחלש מאוד והרבה מדינות שהיו תחת שלטונם ברית המועצות רצו להחזיר את עצמאותם, וביניהם  גם הלטבים. יהודי ריגה (בירת לטביה) החליטו שזה הזמן המתאים לבקש מהשלטון הלטבי אישור לפתיחת בית ספר יהודי.(לא בגלל שהלטבים כל כך אוהבים יהודים, אלא בגלל שבאותה תקופה הם היו מוכנים לעשות הכל נגד רוסים). נעשתה עבודה רבה, והתקבלו כל האישורים הנדרשים. נותר רק שעיריית ריגה תאשר מבנה מתאים שבו ישכון בית הספר היהודי החדש.

באותה תקופה בראשות העיר עמד רוביק, קומוניסט, שלא אהב יהודים כלל, הוא גילה יחס עוין ומנוכר לקהילה היהודית בריגה. מפני שבזמנו לא חתמו לו על מסמכים מסוימים שהיו דרושים לו, ולא נתנו לו המלצות שהוא היה צריך. עכשיו רוביק ניצל את ההזדמנות, וכמו המן הרשע בסיפור הידוע, את הכעס שלו על אנשים מסוימים העביר על קהילה שלימה. אבל הוא לא יכול היה ללכת נגד ההחלטה של השלטון הלטבי, ולכן הוא ניסה להפריע בסתר. הוא נתן לבית הספר בנין גדול ויפה במרכז העיר, אך הבניין דרש שיפוצים רבים שדרשו כסף רב. אולם התקציב לשיפוצים שהוא הקציב, היוו בערך כשליש ממה שנדרש. בנוסף, את המפתחות של מבנה בית הספר הקהילה קיבלה בתחילת יוני, כשבסוף אוגוסט היה צריך כבר להציג את המבנה המשופץ והמוכן לפני הוועדה כדי לקבל אישור אחרון.

ראש העיר יכול היה להצר את צעדיהם עוד אבל הוא החליט שהשיג כבר את מטרתו, כי עם תקציב כה קטן ובזמן כה קצר אי אפשר ממילא להספיק כלום, והוא כאילו בכלל לא קשור לנושא. הוא היה בטוח שהוא ניצח, והפסיק לזמן מה  להתעניין בענייני בית הספר. בינתיים הוא נסע לחופשה לחו"ל. וזה הציל את המצב. התחלנו את השיפוצים, כמו אבותינו בעבר, שנכנסו לים סוף, בתקווה רק לנס ולהשם.

ובאמת כל הזמן ראינו ניסים קטנים. הגיעו אנשים שתרמו סכומי כסף, באו צעירים לעבוד בהתנדבות ללא תשלום בעבודות בנייה ושיפוצים, לא רק יהודים, גם לטבים באו ועזרו. הרבה יהודים היה בין מנהלי מפעלים, שעזרו עם חומרי בנייה ותחבורה. לפעמים היו אלה אנשים שבמשך כל חייהם הסתירו את כל שייכותם ליהדות ו ליהודים ועכשיו הרגישו רצון לעזור. ובכל זאת, שלושה שבועות לפני המועד, כשנשארו רק עבודות קוסמטיות קטנות וקניית ציוד לבית הספר, נגמרו כל התקציבים ולא נישאר אפילו במה לשלם שכר לעובדים.

ואז הגיעו חבדניקים!!

זה היה הנס האחרון – הם הביאו בדיוק את הסכום שהיה חסר כדי לסיים את כל העבודות! כשראש העיר חזר מחופשתו, הוא ראה על שולחנו את האישור האחרון, החתום ע"י הוועדה. ולא נשאר לו מה לעשות חוץ מאשר להגיע לפתיחה החגיגית של בית הספר ולברך את הצוות והקהילה היהודית בשם רשות העיר.

בתי בחג החנוכה בלטביה

תמונה 1

כך יהרסו התכניות והמזימות של כל אויבינו, אמן!.

הזוית האישית

סבתא אירנה: אני שמחה שזכיתי להיות חלק בבנית והקמת בית הספר היהודי בלטביה.

מילון

ברית המועצות
ברוסית: Союз Советских Социалистических Республик (מידע • עזרה) (סוֹיוּז סוֹבְיֶצְקִיך סוֹצְיָלִיסְטִיצֵ'סְקִיך רֶסְפּוּבְּלִיק), ידועה גם בראשי התיבות СССР. בתרגום לעברית: ברית הרפובליקות הסוציאליסטיות הסובייטיות[1]) הייתה מעצמת על שהשתרעה על פני כ-15%% מכלל היבשה בכדור הארץ, על פנימזרח אירופה, וצפון-מרכז אסיה. לאחר מלחמת העולם השנייה היא הייתה אחת משתי מעצמות-העל בעולם (יחד עם ארצות הברית). בברית המועצות שלטה המפלגה הקומוניסטית ושיטת הממשל הייתה ריכוזית, אף כי ניתנו סמכויות מסוימות גם ל-155 הרפובליקות שמהן הורכבה המדינה. ברית המועצות הייתה למנהיגת הגוש המזרחי-סובייטי בעולם. היא הוקמה ב-30 בדצמבר 1922 בעקבות ניצחון הצבא האדום במלחמת האזרחים ברוסיה, כאיחוד בין רוסיה הסובייטית לרפובליקות הסובייטיות של עבר הקווקז, אוקראינה הסובייטית, ובלארוס הסובייטית, שהוקמו אף הן בזמן המלחמה, והתקיימה עד להתפרקותה הסופית ב-25 בדצמבר 1991. בשטחים שהשתייכו לברית המועצות חיים כ-100 עמים שונים.

ציטוטים

”שכל מזימות ותוכניות אויבינו התבטלו בעזרת ה' אמן.“

הקשר הרב דורי