מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

סיפורו של אברהם בוכריס

מטר אליעז וסבו
אברהם בוכריס בחג הסוכות
נולדתי בתוניס ב- 4.10.1945 .
ב1951  קיבלנו בשורה מארץ ישראל,  כי אחותי שנישאה חודשים לפני כן עלתה לארץ במסגרת ציונות,  ונפטרה תוך כדי לידה. בעקבות זאת עשינו את כל המאמצים לעלות ארצה במהירות האפשרית,  ותוך שלושה חודשים קיבלנו את האישורים לעלות . בין לבין ניסינו לברר את סיבת המוות ולפי האינפורמציה שקיבלנו היא נפטרה תוך לידת הילד מדימום.
ב- 1952 הגענו לארץ באנייה ועגנו בנמל חיפה. ביקשנו להעביר אותנו למושבה יבניאל,  שבה התגוררה אחותי. ואכן תוך דקות היינו על משאית שבה הועלו כל חפצינו שהבאנו מחול, ובנוסף קיבלנו מיטות סוכנות,  מזרנים ושמיכות.
המשפחה מנתה שמונה אנשים. הוריי, חמישה אחים וסבתא מצד האבא. על כן קיבלנו שני צריפונים שבאחד גרו הוריי והסבתא, ובצריף השני גרנו חמשת האחים בחצי הצריף ובחצי השני היה המטבח. למחרת היום הלכנו לחפש את הצריף שבו התגוררה אחותי. קיבלנו מידע על סיבת המוות מהשכנים ומבעלה והלכנו לחלקת הקבר, ולאחר מכן הלכנו לראות את האחיין.
החיים במעברה היו פשוטים ביותר. המקלחות והשירותים היו רחוקים כ-100 מטר מהבית. חוויות גדולות ומרובות היו בתקופת המעברות.  החוויות המרגשות שנחקקו בזיכרוני הן ימי שישי,  כאשר היו ריחות הבישולים, הכנת שולחן שבת והמקלחות. כולנו היינו לוקחים את בגדי השבת, החולצה הלבנה, והיינו הולכים למקלחות שם המתנו לתורנו. התור השתרך 10 מטר. בכניסת השבת כל ראש משפחה היה יוצא מהבית עם הילדים הנקיים לכיוון בית הכנסת.
כמו כן זכור לי היטב התמונה שהייתה ביום ראשון, יום הכביסה, כשהאימהות היו מתרכזות ליד הברז, ברז המים, כל אחת תופסת פינה, מדליקה את הפרימוס ועליו גיגית המים להרתחה. תוך כדי הכביסה היו כאלו שזמרו, דברו וריכלו. האווירה הייתה יפה.
בצריף של האחים גרנו חמשת האחים, בחצי הפנימי של הצריך חיברנו שלוש מיטות סוכנות ועליהן ישנו בלילות. ובחצי הראשון כאמור,  היה מטבח שהיו בו פתיליה, מקרר קרח, וכלים.
החוויה שזכורה לי היטב היא ליל שבת, שבו ניחוח החמין התפשט גם לחדר השינה.
כשעליתי ארצה הייתי בן שש, ולכן התחלתי את לימודיי בכיתה א'. הכיתה הייתה משולבת: ילדי המעברות ובני האיכרים האירופאים. את השוני הרגישו בהופעה החיצונית ובלימודים. השילוב עם בני האיכרים לקח כשנתיים, השתלבתי במסיבות של ערבי שישי והמפגשים בהפסקות. הרגשתי כאחד מהם, אך לא יכולתי להזמין אותם אליי הביתה. בכיתה ו', בתחילת שנת הלימודים,  המחנכת נכנסה לכיתה להקריא את שמות התלמידים, וכשהגיעה לשמי היה שם שהבאתי מטוניס, מעתוק. המחנכת הפסיקה להקריא שמות ופנתה אליי בכעס, איזה שם זה???!!! עליך להחליף אותו לשם עברי, וקבעה ששמי יהיה אברהם,  ומאז אני נושא את השם הזה ואני אוהב אותו.
לאחר בית ספר עממי, תיכון מקצועי ושירות צבאי, התבקשתי ע"י מזכיר מועצת הפועלים ביבניאל לעבור קורס מדריכי נוער. לאחר סיום הקורס, חזרתי ליבניאל כמדריך. עסקתי בהדרכה כשש שנים, ובמכרז שהיה ברמלה למועמד ניהול בית אבות, ניגשתי והתקבלתי, וב1971 התחלתי לעבוד ברמלה, ב 1972 נישאתי לרעייתי ואיתה הבאנו לעולם את שלושת ילדי. ב1973 את רוית, אמא של מטר אליעז, ערן, ואריאב.
ב1986 עברתי לעבוד בהסתדרות החדשה, ומשם יצאתי לגמלאות.

מילון

פרימוס
פתילייה עליה בישלו אוכל או הרתיחו מים לכביסה

מיטת סוכנות
מיטה פשוטה מאוד

ציטוטים

”השתלבתי במסיבות של ערבי שישי והמפגשים בהפסקות“

הקשר הרב דורי