מאגר סיפורי מורשת

סיפור עלייתה של הסבתא רבקה

כאשר רבקה, סבתא של רבקה, הייתה בת תשעהשיאו  אותה עם לאדם מבוגר, וביום הכלולות שלה ברחה ממנו לאחותה, ושם הכירה את אמנון מיימון. הם התחתנו, נולדו להם תשעה ילדים, כולם עלו יחד ממרוקו בעלייה בלתי חוקית לצרפת. לאחר שלושה חודשים שחיו בצרפת, עלו לארץ באנייה וחיו במעברה "ברנדס" שבחדרה. ולמרות התנאים הקשים, סבתא רבקה, דאגה למשפחתה שלא יהיה להם קר ושלא יחושו רעב, והם היו מאושרים. הם עבדו בעבודות לא קלות לעומת מרוקו,ששם חיו במעמד מכובד. לאחר כמה שנים קיבלו דירה בת שניים וחצי חדרים. בגיל שש עשרה אמא של רבקה הכירה את בעלה, שהוא אביה של רבקה אהרון בן אלי. הוא התייתם מאימו בגיל שמונה, היה הקטן בין אחיו. אמו החורגת לא חיבבה אותו, היא הייתה אישה קשה. בגיל שש עשרה ברח מביתו והתגנב לאונייה שהייתה בדרכה לארץ ישראל. שם גוייס למשטרה ועבד בתור סוהר בבית סוהר בתל מונד. בדיחה שאהב לספר הייתה, שהאסירים שמרצים את עונשם בבית הסוהר והוא שנשאר שם כל הזמן, אז השאלה היא, מי האסיר האמיתי, הוא או הם? הוריה של רבקה הכירו בשידוך ומשפחתה של מרים מאוד אהבה את אהרון ואימצה אותו. כשהתחתנו, עברו לרמלה שם נולדה רבקה כילדה שלישית במשפחה. לאימה של רבקה היה קשה והיא רצתה לחזור למשפחתה בקריות. שם בנו צריף, לול וגינת ירק וגרו שם חמש שנים. אביה של רבקה מצא עבודה בחוטי חשמל, וכשרבקה הייתה בת חמש עברו לבית בנוי. אמא של רבקה הייתה אומנית, היא רקמה, סרגה, היא הייתה יצירתית, וצנועה מאין כמוה. רבקה אחיה ונכדיה, ירשו ממנה את האומנות והיצירתיות שלה.

ילדות ונעורים:

רבקה חמו- בן אלי, נקראה על שם סבתה. בן אלי הוא שם משפחתה בילדות ואת שם משפחתה הנוכחי חמו קיבלה לאחר נישואיה. רבקה נולדה בארץ, בתל אביב, ילדה אמצעית עם שני אחים גדולים ושניים קטנים. כשהייתה קטנה, אהבה לשחק משחקים עם חבריה לשכונה ולשמוע סיפורים בהמשכים ברדיו. רבקה למדה בבית ספר יסודי מא-ח, ומפני שלא היה באותה תקופה חטיבת ביניים, עברה ישר לתיכון. אחד הזיכרונות שלה הוא ממלחמת ששת הימים, כשכל המשפחה הלכו לסבתה, והיו מלוכדים וביחד והיא הרגישה את החדווה והדאגה לדודים שגוייסו למלחמה. לאחר כמה שנים הייתה, נחלאית בהיאחזות נחל בקיבוץ חניתה. הם היו מגיעים אחת לשבוע ועובדים בקיבוץ בפרדסים, בתורנות מטבח ובמסיבות. לרבקה היה כיף להיות שם בגלל, השותפות ועבודת הצוות. בקיבוץ היו לרבקה "הורים מאמצים" ובמקרה, אלה היו הוריו של מתי כספי. שם גם פגשה את בן זוגה הראשון, שהיה אחד מחברי היאחזות הנחל.

גיל הבגרות

בגיל שמונה עשרה, פגשה רבקה את בעלה, שבא לארץ מצרפת כדי לעזור למשפחתו במצבה הכלכלי הקשה. כעבור שנה, רבקה הייתה בת תשע עשרה ואבי בן עשרים וארבע הם התחתנו. החתונה הייתה בחיפה, היו הרבה אנשים והיה מדהים. כיום, הם נשואים ארבעים ושש שנים. נולדו להם שתי בנות: מירב ומיכל. למירב, יש שלושה ילדים ולמיכל, ארבעה ילדים. מקצועה של רבקה הוא הנהלת חשבונות. עבדה בבתי זיקוק בחיפה ולפני עשרים שנה עברה מהקריות למושב קדימה. בגיל ארבעים החלה ללמוד רפואה משלימה והתמחתה ברפלקסולוגיה. זה היה עיסוקה עד שיצאה לגמלאות.

גמלאות

כיום, רבקה מתנדבת ותורמת רבות לקהילה, זה נושא שחשוב לה. מה שמניע אותה הוא לעזור לאנשים ולבקר קשישים בביתם, מפני שהקשישים הם אלה שבזכותם יש לנו מדינה, והילדים הם דור ההמשך. ביום יום רבקה מתנדבת בגופים שונים: בביטוח לאומי (יעוץ לקשיש), שעה טובה עם ילד בעמותת ויצו, בידיד לחינוך ושם במסגרת ההתנדבות מוציאה פעם בשבוע ילד מהכיתה שלו, היא נותנת לו מקום להביע את האני העצמי שלו.

גלגולו של חפץ

לרבקה, יש זוג פמוטים שסבתא שלה (רבקה) קיבלה בירושה. כשרבקה, הייתה קטנה כל מוצאי שבת סבתא שלה הייתה, מנקה את הפמוטים ומשקיעה בהם המון מאמץ כי היו חשובים לה. כשסבתא שלה נפטרה פמוט אחד עבר לאמא של רבקה, מרים, והשני לדודתה של רבקה. כשאמה מרים נפטרה, רבקה  לקחה  את הפמוט.

.

תחביבים

כיום, רבקה אוהבת לעסוק בויטראז, ציור, תכשיטים, קולינריה, קריאה, הצגות, סרטים ומרבה לפנק. לא אוהבת לרכל כי זה נוגד את כל העקרונות שלה.

.

הזוית האישית

רבקה: נהניתי מאוד לספר את סיפור חיי לתלמידות מיכאלה וסברינה.

מיכאלה וסברינה: מאוד נהנינו לשמוע את הסיפור של רבקה.